גבעות מע’אר

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

בין צומת בילו לגדרה מסתתרות גבעות מע’אר – גבעות כורכר מקסימות אשר מהוות את רכס הכורכר המזרחי של מישור החוף. הגבעות, אשר חופנות בחובן לא מעט היסטוריה, מציעות סיור בניחוח ישראלי של פעם, בין פרדסים ופרחי בר, עם נוף מרשים מקו החוף ועד הרי יהודה. המסלול מתאים לכל המשפחה, הוא מעגלי וניתן לעשות מסלול קצר או מסלול ארוך יותר.

נוסעים מצומת בילו לכיוון גדרה. כ- 100 מטרים לאחר אנדרטת הצנחנים, ולפני צומת תל נוף, נראה פניה קטנטנה מהכביש לחניון של קק”ל, שם נחנה את הרכב, חורשה נטועה ושולחנות פיקניק אשר מהווים מקום לא רע בכלל להפסקת האוכל שלאחר הטיול… תחילת המסלול הינה בשביל עפר המסומן בסימון שבילים שחור היוצא מהחניון בצמוד לכביש לכיוון מערב (כיוון גדרה). נתחיל ללכת עם השביל אשר עוקף את הגבעות ממזרח. תוך כדי הליכה ניתן להבחין שהגבעות, שגובהן המקסימאלי הוא 94 מטרים מעל לפני הים, הם הנקודה הגבוהה ביותר בשטח וגובהן מעל פני השטח הוא כ- 40 מטרים. נקל לדמיין, כי יתרון אסטרטגי זה הפך את הגבעות לנקודה מעניינת לאורך ההיסטוריה.

הגבעות מהוות את הרכס הרביעי והאחרון מבין רכסי הכורכר שבמישור החוף. ואכן, אדמת האזור היא כורכר, סלע רך שהתגבש בעזרת השמש ומי הים במהלך השנים. אזור השרון ומישור החוף בנוי ממספר רכסי כורכר שכיוונם צפון-דרום ובינם עמקים נמוכים (ראו שרטוט חתך גיאוגרפי אזור השרון). בשונה מאזור השרון, כאן אנו נתקלים גם ברכס רביעי – הוא גבעות מע’אר. כל רכס כורכר מציין את גובה פני הים בעבר.

באזור בו השביל עובר בתחום החניון, נראה בצידי השביל עצי חרוב ושיחי אלת המסטיק. עם ההליכה הצמחיה הופכת מעט טבעית יותר וכוללת כלך, חלמית מצויה, שיטה כחלחלה (שאינה צמח בר במקור) חרדל, קיקיון ועוד.

שביל העפר מתעקל ימינה ועוקף את גבעות הכורכר מדרום. כך, השביל לוקח אותנו לצידן המערבי של הגבעות. גם משולי הגבעות ניתן לראות את הנוף ותצפית יפה נפרשת לעיננו של אזור יבנה עד אשדוד. לאחר כחצי קמ נגיע לפיצול שבילים [מספר 2 במפה]. אנו נבחר בפניה ימינה, במעלה הגבעה בסימון השבילים הירוק. הדרך עוברת בינות לפרדסים שבשוליהם נוכל להבחין, כתלות בעונות השנה, בכלנית, נורית או פרג, בעירית גדולה, בעדעד מפורץ, בגזר קיפח, טופח אדום בשיחי צבר ועוד.

השביל מטפס בסמוך לגדר הבסיס הסמוך ועולה עד לבריכות המים שבראש הגבעה. בריכות אלו, נבנו עי חברת מקורות, כחלק מקו המים ירקון – נגב. הקו הוקם בין השנים 1952 ליולי 1955 (לפני המוביל הארצי), ומטרתו היתה להשקות 75 ישובים חקלאיים בצפון הנגב בעזרת מימי מעיינות הירקון. השאיבה מהקידוחים לאורך הקו נעשית כל השנה, כאשר בחודשי החורף המים משמשים למילוי מאגרי מים תת קרקעים מהם שואבים מים בחודשי הקיץ.

מדרום מזרח לראש הגבעה עם בריכות המים ישנה גבעה נוספת אליה ניתן להגיע בהמשך בהליכה קצרה. בצידה הדרומי והצפוני של הגבעה, בינות לצמחיה נמצאו מערות קבורה מתקופות שונות.
מראש הגבעה ישנו נוף מרהיב ליישובי הסביבה: מדרום מערב נראה את גדרה, מושבה שנוסדה על ידי בני אגודת ביל|ו (בית יעקב לכו ונלכה) בשנת 1884, מדרום מזרח, נצפה במושב בית אלעזרי שהוקם בשנת 1948 ונקרא על שמו של האגרונום יצחק אלעזרי וילקנסקי מתכנני ההתיישבות החקלאית בארץ. שמו הקודם של המושב הוא ערוגות ועקרון החדשה. מאחורי המושב ניתן להבחין במסלול ההמראה ובהאנגרים של בסיס חיל האויר תל נוף
מעט שמאלה ניתן לראות את מתחם בילו סנטר המפותח אשר נמצא סמוך לקריית עקרון ומזכרת בתיה. קריית עקרון על שם הכפר עקיר שהזכיר לראשוני המתיישבים את אחת מחמשת סרני פלישתים הלא היא עקרון המזוהה היום עם תל מקנה. מזכרת בתיה שהוקמה בשנת 1883 נקראת על שמה של בתיה – אמו של הברון רוטשילד.
בימים של ראות טובה ניתן לראות את הרי יהודה ואפילו את העיר מודיעין. בצד צפון מזרח וצפון ניתן לראות, קרוב לגבעות, את רחובות, ומעט רחוק יותר את רמלה.
לאחר תצפית יפה זו, נמשיך עם השביל הירוק לצד בריכות המים. בירידה מעט תלולה עד שנגיע לתצפית על אגם של מים (לא תמיד מלא). האגם נקווה בתוך מחצבות כורכר ישנות ומשמש את חברת מקורות להחדרת מים לקרקע. הבריכה מגודרת ואין להכנס אליה. בעברה השני של הבריכה נוכל לראות את אנדרטת הצנחנים, מאחר והמקום שימש כשטח אימון של הצנחנים. כיום מסע הכומתה של טירוני הצנחנים מתחיל פה ומסתיים בכותל בירושלים.

לרוצים להנות בטיול של 2 – 3 שעות נוספות, אשר מסתיים גם הוא ברכב, נחזור עם השביל בחזרה לבריכות המים אשר בראש הגבעה ומשם נחזור עם השביל הירוק לפיצול עם השביל השחור בו הלכנו בתחילת המסלול .
כאשר נגיע לנקודה בה התחלנו לטפס בשביל הירוק נפנה ימינה לשביל העפר השחור ונלך איתו לכיוון צפון מזרח. השביל, שאורכו 3.5 קמ הולך בסמוך לגדר הבסיס הצבאי שנמצא על רכס הכורכר. בצידי הדרך ילוו אותנו עצי ברוש ומדי פעם תאנים.
לאחר כק”מ הליכה נעימה בחיק הטבע, נגיע לצומת בה נמצאים שני מבנים נכנס למבנה הצפוני הקטן יותר. זהו מבנה באר. בצד המבנה בריכת אגירה ובתוך המבנה ישנה באר שעומקה כ- 40 מטרים (משמע חפורה מפני השטח עד בערך גובה פני הים). הבאר יבשה היום אך זהירות -הבאר לא מגודרת היטב וניתן ליפול לתוכה. בסמוך לבאר ניתן לראות את שרידי המשאבות.נראה שהבאר שימשה בעבר את יושבי הבסיס הצבאי וכן את חקלאי הסביבה.

נמשיך עם השביל שהלכנו בו עוד כק”מ, אז הוא מתעקל ימינה, לאחר עוד הליכה של ק”מ ומחצה נגיע לחיבור לכביש צומת בילו – גדרה . כאן ניתן להשאיר רכב שני.
למי שאין לו שני רכבים בטיול, בחיבור עם הכביש ישנו שביל עפר נוסף שמתפצל ימינה, שאינו מסומן בסימון שבילים, ועימו נלך.השביל עובר במסלול אופנועי שטח מאולתר, ובסופי השבוע סיכוי גבוה כי תמצאו אופנועים וטרקטורונים רבים באזור זה מנסים את כוחם בריחוף באוויר…. מנקודה זו הולכים בשטח שבין הגבעות לבין הכביש ללא שביל מוגדר בחזרה לכיוון אנדרטת הצנחנים. ליד הבסיס הצבאי, תעמוד בדרכם גדר הבסיס. אין בריכה כי אם ללכת מספר מאות מטרים בצמוד לכביש עצמו עד שמגיעים בחזרה לחניון בו מחכה הרכב

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן