כשמדובר בנגיפים יש להכיר במגוון העצום של הסוגים, המינים והזנים שהתפתחו במהלך האבולוציה  עם התאמות לסביבות שונות. חלקם מותאמים להתפרץ יותר בתקופות קרות ויבשות, כמו השפעת, וחלקם נוטה להתפרץ דווקא בקיץ, כמו הפוליו. בהעדר מידע רב אודות הקורונה, SARS-CoV-2, בוחנים החוקרים נגיפים דומים כמודל לחיזוי פעילותו של הנגיף והשפעת מזג האוויר עליה.

מגפת הסארס ב-2002-03, שגרם נגיף SARS-CoV, התחילה בתקופת החורף בחצי כדור הצפוני ונמשכה עד אמצע יולי. מצד אחד, אלו נתונים מעוררי תקווה שהתפרצות הנגיף החדש תיבלם גם היא בתקופת הקיץ. מצד שני יש לזכור כי שיאה של מגפת סארס הייתה בתקופת האביב (מאי), ולא בחורף, כמצופה מנגיף אוהב קור. סיום המגפה ביולי יכול להעיד דווקא על תקופת הזמן הנדרשת להשתלטות על ההתפרצות ולא בהכרח על עמידות נמוכה של הנגיף לתנאי חום.

קרוב משפחה נוסף של הנגיף החדש הוא נגיף ה-MERS שהתפרץ באזור המזרח התיכון בשנת 2012. ההתפרצות של ה-MERS באזורים חמים יחסית היא דוגמה לשונות שקיימת אפילו בין נגיפים קרובי משפחה.

הכנפיים והתעופה אצל החרקים והציפורים היא דוגמה לתהליכים בלתי תלויים כאלה.

אף על פי שאין דמיון אמיתי בין קורונה לשפעת, אנו יכולים ללמוד מהשפעת שיעור חשוב על הקשר בין מזג האוויר למגפות. מגפת שפעת החזירים שהתפרצה באביב 2009, לא נעצרה במהלך אותו קיץ וגם לא בחורף שאחריו.

קיץ לא מספיק

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס פרסמו בשבוע שעבר כי התחממות  עשויה לעכב את התפשטות הנגיף,אך במידה מוגבלת. מניתוח נתוני ההדבקות עולה כי נגיף SARS-CoV-2 מדבק יותר בטמפרטורות של 13-3 מעלות צלזיוס. הנתונים מצביעים על כך שרק חמישה אחוזים ממקרי ההדבקה התרחשו במדינות שהטמפרטורה הממוצעת בהן בחודשים ינואר-מרס היא יותר מ-18 מעלות צלזיוס. החשש הוא שגם אם מזג אוויר חם תורם למניעת התפשטות הנגיף, לא יהיה בכך די. קצב ההדבקה העולמי ומספר הנדבקים העצום עלולים לגבור על השפעות החום והלחות. המגפה יכולה, למשל, להמשיך להתפשט  בחצי הכדור הדרומי גם בזמן חודשי הקיץ בכדור הצפוני, ובהמשך להכות שוב.

אופטימיות היא מצרך נדיר בימינו, וחשוב להאמין שבקיץ הקרוב נוכל כולנו להתקהל שוב בחופי הים. אך לעת עתה, כדי שבעתיד אכן נוכל לשוב לשגרה