מולקולה הקיימת במזון מלכות עשויה לסייע באיחוי פצעים, אך הדרך לשימוש רפואי בה עדיין ארוכה כך טוענים במכון דוידסון הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע ברחובות
כבר בעת העתיקה, וגם כיום, נעשה שימוש בדבש כ"תרופת סבתא" לטיפול במגוון מחלות, במיוחד בתכשירים נגד שיעול ובמשחה לריפוי פצעים. מחקרים מצאו כי הדבש אכן תורם להקלת תסמיני שיעול אולם עד עתה לא נמצא מרכיב פעיל העוזר לאיחוי פצעים. דבש הדבורים הוא בעל פעילות אנטי-בקטריאלית, שכן בזכות תכולת הסוכרים הגבוהה והחומציות הגבוהה שלו, חיידקים ופטריות אינם מסוגלים לגדול בסביבתו. אולם מה שנכון לתנאי מעבדה לא בהכרח נכון בגוף האדם, ועד עתה מחקרים לא הצליחו להסיק מסקנות חד-משמעויות התומכות בשימוש בדבש כמאחה פצעים. כמו כן לא נמצאו עד עתה מרכיבים פעילים בדבש שיסבירו את הממצאים שמראים כי הוא תורם לאיחוי פצעים.
נוסף על הדבש, הדבורים גם מייצרות מזון מלכות – דבש מיוחד המזין זחלים בכוורת, בעיקר זחלים המיועדים להתפתח למלכות. מזון מלכות נמכר במשך שנים כתוסף תזונה ותרופה אלטרנטיבית, שלא נתמך בראיות מדעיות. שימוש במזון מלכות אף עלול להזיק, שכן הוא עלול להוביל לתגובה אלרגית הנובעת מאבקני הפרחים.
במחקר חדש זיהו חוקרים מסלובקיה ואיטליה מרכיב של מזון המלכות, חלבון קצר בשם defensin-1, המסייע לתאי העור, הקרטינוציטים, לאחות את הפצע. מעניין לציין כי החלבון שייך למשפחת הדפנסינים, חלבונים הקיימים אצל בעלי חיים ובני אדם, וידועים בפעילותם האנטי-בקטריאלית במערכת החיסון.
כאשר אנו נפצעים, ושכבת העור נחתכת, התגובה הראשונית של הגוף לפציעה היא קרישת הדם והתכווצות זמנית של כלי הדם באזור, כדי לצמצם איבוד דם. לאחר מכן כלי הדם מתרחבים שוב כדי לאפשר גיוס של תאי מערכת החיסון שיסלקו תאים פצועים ומתים וגורמי זיהום שהתנחלו בפצע. בשלב השלישי הגוף מנסה לאחות את הפצע.
למרות ממצאי המחקר, המסקנה המתבקשת ממש אינה למרוח מזון מלכות על פצעים וחתכים. מעבר לכך שמריחת דבש או מזון מלכות עלולה להחדיר לפצע מזהמים ואלרגנים מסוכנים, הטיפול במזון מלכות באיחוי פצעים טרם נבדק קלינית בבני אדם, וכלל לא ברור שמה שעובד אצל חולדות יעבוד גם אצל בני אדם.
מקור-מכון דוידסון לחינוך מדעי הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
