אביו של לוחם דובדבן רונן לוברסקי ז"ל שנהרג מזריקת פלטת שיש על ראשו מברך על תמיכת שר הביטחון בחוק עונש מוות למחבלים. הדברים נאמרו היום(חמישי) במהלך ראיון לערוץ 7 .לוברסקי : "אתמול הלכתי לנחם את משפחת לוי שבנה נהרג בגבול עזה. זה חשוב לכל משפחה לשמוע ממשפחת שכולות אחרות על ההתמודדות"
"גם היום אנחנו דורשים שהרכב צבאי שיכול לגזור עונש מוות ידון במחבל שהרג את בננו", אמר האב השכול ולדימיר לוברסקי אביו של לוחם דובדבן סמ"ר רונן לוברסקי שנהרג לפני כחודשיים בפעילות מבצעית לאחר שמחבל זרק לוח שיש על ראשו, "נפגשנו עם הפצ"ר וגם עם שר הביטחון", הוסיף האב ובאותה נשימה הבהיר את עמדתו "עונש מוות הוא לא נחמה או נקמה, מדובר כאן בכלי הרתעתי ממדרגה ראשונה והכי חשוב – זה מבטיח שאותו מחבל לא יחזור למעגל הטרור כמו שקורה היום שהם נכנסים לכלא, יושבים בתנאים מצוינים ומשתחררים בעסקה כזאת או אחרת. במציאות של היום זה הכלי היחיד שיבטיח הצלת חיים".
לוברסקי אינו מצליח להפנים מדוע מדינת ישראל נרתעה עד עצם היום הזה מלגזור עונש מוות, "נפגשנו עם הפצ"ר והעלנו את נושא עונש המוות והוא אמר לנו שכבר הרבה שנים לא דורשים עונש מוות אפילו במקרים חמורים יותר, ושזו המדיניות. אבל מי אמר שמדיניות שהייתה נכונה לפני עשרים שנה נכונה גם היום? לכן אנחנו מקווים שהדרג המדיני יקבל החלטה שתומכת במתן עונש מוות".
"המלחמה בטרור היום היא לא אפקטיבית, כמובן אנחנו היום במצב יותר טוב מלפני כמה שנים אבל יחידת דובדבן שבני שירת בה מסכלת הרבה ניסיונות פיגועים אם זאת מספר ניסיונות הפיגועים לא יורד. הילדים שלנו יוצאים כל יום לשטח ואותה תופעה שבני נהרג ממנה מזריקת חפצים מהבניינים זה משהו שקורה שם עשרות שנים ושום דבר לא קורה. אין לנו מדיניות, כל עוד זה לא פוגע עוברים לסדר היום".אמר
למרות אובדן הבן האב וגאה בכך שבניו בחרו ללחום ולהגן על המדינה, "לרונן יש אח גדול בשם אריק שגם שירת ביחידה קרבית, בדוכיפת. אני שירתתי ברוסיה ועשיתי פה שלב ב', לא יצא לי להיות קרבי. הם גדלו בבית עם ערכים, זה מה שהם שמעו בבית ולכן הם רצו לעשות שירות משמעותי".
האב השכול מנסה לשוב לחיי היום יום. אך מקפיד לנחם ולחזק משפחות שכולות אחרות, "רונן תמיד איתי, בכל רגע ורגע והזמן לא מרפא. אנחנו בקשר עם פורום בוחרים בחיים של משפחות שכולות. אתמול הלכתי לנחם את משפחת לוי שבנה נהרג בגבול עזה. זה חשוב לכל משפחה לשמוע ממשפחת שכולות אחרות על ההתמודדות. אמרתי להם שאסור להיות בשכול תמידי וצריך לנסות ולהוציא ממה שקרה משהו חיובי, להפיץ את אורו של הילד שנהרג ולהנציח אותו".
