לוויין חקר הסביבה "ונוס" ישוגר מחר (רביעי) לחלל.זהו פרויקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע וסוכנות החלל הצרפתית (CNES),אחד הפרויקטים המחקריים הראשונים שישתמשו ההדמיות הלוויין הוא של תלמידי תיכון מרחובות בהשקעה של כחצי מיליון ₪ מהסוכנות.
אם לא יקרה משהו בלתי צפוי "ונוס" – הלוויין הישראלי הראשון למטרות חקר הסביבה – ישוגר מחר (רביעי) בשעה 04:58 (שעון ישראל) על גבי משגר "וגה" מגינאה הצרפתית. הלוויין, פרויקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע וסוכנות החלל הצרפתית (CNES), נמצא בימים אלו בהכנות לשיגור בבסיס החלל של חברת "אריאן ספייס" והוא מתוכנן לשיגור ממרכז החלל האירופי בקורו.
ללווייני חקר סביבה חשיבות עולה בשנים האחרונות בעיקר לאור בעיות הסביבה של כדור הארץ כגון צפיפות אוכלוסין, התדלדלות שטחי החקלאות והמזון, זיהומים ואסונות טבע. ונוס, שנבנה בשנים האחרונות במפעל חלל של התעשייה האווירית לישראל, הוא הלוויין הישראלי האזרחי הראשון שנבנה ביוזמת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והוא נחשב הקטן ביותר מסוגו בעולם. הלוויין יעקוב אחר שדות ושטחי טבע מהחלל למטרות מחקרי סביבה, תוך ניטור מצב קרקע, צמחייה, ייעור, חקלאות, איכות מקווי מים ועוד.
ונוס הלוויין לחקר סביבתי על מתקן השיגור
ונוס מצויד במצלמה מיוחדת שיכולה לקלוט פרטים על פני כדור הארץ ב-12 אורכי גל, בהם גם פרטים שאינם נראים לעין. הלוויין יצלם שטחים קבועים בישראל וברחבי העולם ויספק לחוקרים עשרות תמונות מדי יום שכל אחת מהן תכסה כ-760 קמ"ר. מסלול הלוויין מאפשר זמן חזרה של אחת ליומיים לצילום אותם שטחים ובאותה זווית צפייה. ונוס יקיף את כדור הארץ 29 פעמים תוך 48 שעות ויספק תמונות פעם ביומיים תוך שהוא חוזר בדיוק לאותה זווית צילום, דבר שיאפשר לזהות שינויים תכופים בצמחייה, בקרקע, בחופים, בגופי מים פנים יבשתיים ובאטמוספרה. שילוב תכונות אלו הוא ייחודי לונוס, והן מקנות לו יתרון על פני לווייני סביבה אחרים הפועלים כיום בחלל.
ונוס ישדר נתונים לתחנת קליטה בצפון שוודיה ומשם יעברו הנתונים לעיבוד ראשוני בסוכנות החלל הצרפתית שם ירוכזו בראשות החוקר הצרפתי ז'רר דדיו. התמונות של ישראל יגיעו למרכז המחקר בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב בראשות פרופ' ארנון קרניאלי, מרכז המהווה זרוע תפעולית של משרד המדע והטכנולוגיה. בישראל, השקיעה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע כ-5 מיליון ₪ לביצוע מחקרים על תוצרי הלוויין. אחד הפרויקטים המחקריים הראשונים שישתמשו ההדמיות הלוויין הוא של תלמידי תיכון מראשון לציון ומרחובות בהשקעה של כחצי מיליון ₪ מהסוכנות.
גם לתלמידי רחובות יהיה חלק בפרויקט המחקר(תמונת אילוסטרציה)
ונוס יצלם פעם ביומיים כ-110 אזורי מחקר שונים וקבועים ברחבי העולם. כשיחלוף מעל ישראל, יצלם ונוס שלושה פסי צילום לכל אורכה: בגליל, מישור החוף כולל רצועת הים הקרובה, והנגב. אלה יכללו את מרבית הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע, היערות ותחנות אקולוגיות. התמונות יועמדו לטובת חוקרים באוניברסיטאות, לרשויות ממשלתיות ולמכוני מחקר ממשלתיים.
בעת השיגור, ישקול הלוויין 265 ק"ג, מה שהופך אותו לוויין קל המשקל שיפעל בחלל. על גבי משגר "וגה" ישוגר באותו שיגור גם לוויין איטלקי, אף הוא תוצרת ישראל. מרגע השיגור ועד שייכנס למסלולו בחלל, יעברו בדיוק שעה 37 דקות ו-18 שניות. האות הראשון מהלוויין, המסמן כי הוא פועל, אמור להתקבל בתחנת הקרקע בישראל לאחר כחמש וחצי שעות מרגע השיגור. הלוויין ייכנס למסלול מסונכרן שמש בגובה של 720 ק"מ בתוך יומיים מהשיגור. תמונות ראשונות לצורך בחינת ביצועי הלוויין, שאותן יצלם ונוס בישראל, יתקבלו לאחר כשבוע מהשיגור ותמונות לאחר עיבוד יופצו למשתמשים כשלושה חודשים לאחר השיגור. ונוס מתוכנן לפעול בחלל במשך 4.5 שנים שלאחריהן יוסט למסלול נמוך יותר.
לונוס גם משימה טכנולוגית חדשנית ראשונה מסוגה שבמסגרתה ינסו להוכיח היתכנות של מערכת הנעה חשמלית מבוססת פלזמה שפותחה על ידי רפאל. שימוש במערכת הנעה חשמלית חוסך בדלק ובמשקל הלוויין, כדי להגדיל את משקל הציוד לצורכי מחקר.
ונוס הוא אומנם פרויקט משותף לישראל וצרפת, אך כל מרכיבי החומרה של הלוויין פותחו בתעשיות החלל בישראל. כך, נוסף לתעשייה האווירית שבנתה את גוף הלוויין ושילבה בו את המרכיבים, פיתחה חברת אלביט, את המצלמה הייחודית, ורפאל פיתחה את מערכת ההנעה. כתוצאה מכך, הלוויין כולו הוא פרי בנייה ופיתוח כחול-לבן.
