לקראת ליל הסדר: מדוע ארוחה גדולה מרדימה?

ארז שרווינטר

בעלים, מנכ"ל ועיתונאי בקבוצת ניוז

כולנו מכירים את ההרגשה הזאת אחרי ארוחת החג עתירת קלוריות: נמנום ועייפות משתלטים עלינו וכל מה שאנחנו רוצים זה לזחול למיטה ולישון עד הבוקר.במכון דוידסון ברחובות מצאו עבורכם את התשובה

לפי אחת התפיסות המקובלות יש להאשים בכך את כמויות הבשר הגדולות שאנו צורכים בארוחת החג. ההסבר הוא שבקר, הודו, עוף ודגים, וכך גם ביצים ומוצרי חלב, מכילים רמות גבוהות של חומצת האמינו טריפטופן (tryptophan) – והיא בעקיפין הסיבה לעייפות.

טריפטופן היא רכיב תזונתי חיוני שהגוף אינו יכול לייצר בעצמו ולכן עליו לקבל אותו מהמזון. מהטריפטופן אנחנו מייצרים שני חומרים חשובים: ניאצין, שהוא ויטמין ממשפחת B שחשוב לעיכול, לעור ולמערכת העצבים, וסרוטונין שממלא תפקידים חשובים במוח. הסרוטונין תורם בין השאר להרגשה טובה ורוגע, משפר את מצב הרוח ומשפיע לטובה על איכות השינה. הוא גם הופך למלטונין שהוא ההורמון המבקר את מחזורי השינה והעֵרות. קיימות עדויות מחקריות לכך שטריפטופן משפיע על איכות השינה ועל מצב הרוח ואף עשוי לגרום לתחושת נמנום, כנראה בהשפעת הסרוטונין. תוסף תזונה של טריפטופן אף משווק כחומר שמסייע לשינה.

קל מאוד להסיק מכאן שהעייפות בסוף הארוחה נובעת ישירות מרמות הטריפטופן שאכלנו. אבל מתברר שהסיפור לא כל כך פשוט. כדי להשפיע על רמות הסרוטונין במוח לא מספיק לאכול מזון חלבוני שעשיר בו, אלא צריך לצרוך גם כמות מספקת של פחמימות – לפחות 30 גרם בארוחה. ליתר דיוק, השילוב שיקפיץ את רמות הסרוטונין במוח הוא ארוחה עתירת פחמימות בשילוב עם טריפטופן שכבר נמצא במאגרים שלנו ממזון שאכלנו בארוחות קודמות. מתברר גם שאם רוצים לישון טוב מומלץ לאכול ארוחה קלה של כ-30 גרם פחמימות ממש לפני השינה.

לעומת זאת, אכילת מזון חלבוני המכיל כמויות גדולות של טריפטופן עלולה דווקא לפגוע בספיגת החומר. הסיבה היא שכאשר המזון מתעכל וחומצות האמינו משתחררות לזרם הדם, הן מתחרות ביניהן על הכניסה למוח. טריפטופן, שהיא מולקולה גדולה יחסית, "נתקעת" במעבר למוח ורק כמויות קטנות מאוד שלה מצליחות במשימה ומגיעות למערכת העצבים המרכזית.

ארוחת הפחמימות הקלה משמשת לפיכך מעין כרטיס כניסה לטריפטופן שמאפשר לו לעבור את מחסום הדם-מוח ולהשפיע שם על רמות הסרוטונין. כלומר אכילת כמויות גדולות של טריפטופן תשפיע רק בדיעבד על רמות הסרוטונין, כיוון שהיא תגדיל את כמותו במאגרי הגוף אך לא במוח עצמו. הכמויות במוח יושפעו אך ורק כשתאכלו פחמימות. מסובך כבר אמרנו?

אז אם לא בגלל הטריפטופן, מדוע ארוחת החג מעייפת אותנו כל כך? העייפות נובעת כנראה מכך שאנו נוטים לאכול בה כמויות גדולות של מזון, תהליך העיכול שלהן גוזל מהגוף הרבה אנרגיה ועליו להפנות אותה למערכת העיכול. כתוצאה מכך זרימת הדם ואספקת החמצן למוח יורדות ואנחנו מרגישים תחושת נמנום. אם שתיתם גם אלכוהול בארוחה, העייפות רק תתגבר. אז מה אפשר לעשות נגד העייפות? פשוט לאכול פחות ולשתות פחות יין.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *