מאחות למטופלת: סיפורה המרגש של נטליה דנגוב מהמרכז הרפואי הרצפלד
נטליה דנגוב מרחובות, משמשת כאחות מזה 28 שנים, ומשמשת כאחות במרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד מקבוצת כללית מזה כשבע שנים. השנה, מצאה עצמה נטליה במפתיע בצד השני של המיטה, כאשר אושפזה במחלקה בה עבדה במשך שנים. סיפורה המרגש של דנגוב הוא סמל לחברות ומסירות, ומדגים את את הרוח האנושית המאפיינת את הצוות הרפואי במרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד.
נטליה עבדה במחלקה השיקומית ד' בהרצפלד במשך 7 שנים. בדצמבר 2023, בעת שהשתתפה בקורס הכשרה מקצועית בבית הספר לסיעוד של הכללית במרכז הרפואי קפלן, היא חוותה אירוע מוחי פתאומי. "בדיוק היינו באמצע שיעור על מצבי חירום, והיתה לי שיחת טלפון. יצאתי באמצע השיעור לענות לשיחה, ופתאום הרגשתי סחרחורת וכאב ראש. הרגשתי שצד שמאל מנותק, הבנתי שאני עוברת אירוע מוחי," היא משחזרת. "נכנסתי פנימה והמדריכות וחברותי לספסל הלימודים מיהרו להזעיק עזרה".
לאחר טיפול ראשוני במרכז הרפואי קפלן, הועברה דנגוב לבית חולים במרכז הארץ לניתוח. המצב היה קריטי, עם סיכויי הישרדות נמוכים. "הרופא אמר לי שב-60% מהמקרים, בכלל לא מבצעים את הניתוח הזה, כי או שאנשים לא יוצאים ממנו בחיים או שהופכים להיות צמח," היא מספרת. אך נטליה, אם לילדה בת תשע וחצי, החליטה להילחם. "אספתי את כל הכוחות שלי בשבילה," היא אומרת.
לאחר עשרה ימים בטיפול נמרץ, נטליה הופנתה לשיקום, אותו היא ביקשה לעבור בהרצפלד – הבית המקצועי שלה, ושובצה במחלקה בה עבדה עד כה. "הקירות פה זה הבית שלי," היא מסבירה. אך המעבר ממטפלת למטופלת במחלקה היא עבורה לא היה פשוט. "זה היה מאוד קשה להיות פה. אני אישה מאוד חזקה, פתאום אני תלויה באנשים, ממש התביישתי."
הצוות בהרצפלד התגייס לטובתה. "כל הצוות – כולם בכל המקצועות – התייחסו אליי ממש כמו למשפחה," היא מספרת בהתרגשות. "אחרי משמרת לילה האחיות וכוחות העזר היו נשארות כדי לקלח אותי. כל הצוות התגייס לטובתי, כמו משפחה."
במשך חצי שנה, נטליה עברה תהליך שיקום אינטנסיבי במחלקה. "כל יום הם עבדו איתי. הייתי מקבלת טיפול מ-8 בבוקר כל היום," היא מתארת. החוויה שינתה את נקודת המבט שלה על הטיפול. "פתאום הבנתי מה המטופלים היו אומרים לי כל הזמן, ומהצד השני מבינה את החשיבות של כל טיפול כזה למרות הקושי".
מלי בר-אייל, מנהלת הסיעוד במחלקה ד' במרכז הרפואי הרצפלד, ומי שהיתה האחות האחרית של נטליה מספרת: "אנחנו כבר שנים ביחד, הייתי המדריכה הקלינית שלה כשהתחילה לעבוד אצלנו, אח"כ מנהלת הסיעוד שלה. נטליה היא בנאדם מקסים ואחות נהדרת, חרוצה, חייכנית וטובה למטופלים, ותמיד עודדתי אותה ללמוד והבטחתי לה שאעשה כל מה שאני יכולה בשביל שהיא תצליח, כולל להתחשב בה בסידור העבודה וכולל לעזור לה ללמוד. היא התחילה את התואר, ואז חוותה את האירוע, ואני לא אשכח את הימים הראשונים. כשראיתי אותה בפעם הראשונה אחרי האירוע, בכיתי כל הלילה. כשהיא הגיעה אלינו, כל הצוות, יש לה הרבה חברות במחלקה – כולנו עמדנו על הרגליים ועשינו כל מה שאנחנו יכולים לעזור לה להתאושש מהמצב. וגם היום היא יודעת – בכל דבר שתצטרך עזרה, אני תמיד אהיה שם בשבילה".
לפני כחודשיים השתחררה נטליה מאשפוז, אך היא ממשיכה בתהליך השיקום. "פעמיים בשבוע באה לשיקום יום. אני עושה במקביל גם יוגה, פילאטיס והידרותרפיה," היא מספרת. למרות שהיא משתפרת מיום ליום, היא כבר חולמת על היום בו תחזור למחלקה: "אני מקווה שביום מן הימים אחזור להיות במצב מספיק טוב בשביל שאני אוכל לעבוד".
בשיתוף הרצפלד
