מהחתונה למיטת האשפוז: החתן והצלם נפגשו שוב – הפעם בקרב על חייו
יש מפגשים שמרגישים כאילו יצאו מסרט. דניאל לוין, אח במחלקה האורתופדית במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית, התחתן בספטמבר האחרון. את החתונה תיעד אלכס, צלם וידאו ותיק. האירוע עבר בצורה מושלמת, אך איש מהם לא תיאר לעצמו כמה מהר דרכיהם יצטלבו שוב.
ארבעה חודשים לאחר מכן, אלכס יצא לעוד יום צילומים על האופנוע שלו. "אבל זו הייתה העבודה הראשונה שלי שפשוט לא רציתי לצאת אליה", הוא משחזר. "אפילו בת ה-8 שלי ניגשה אליי ואמרה לי 'אולי אל תיסע מחר לעבודה?', משהו שבחיים לא קרה".
שש דקות בלבד לפני ההגעה ליעד, אלכס נקלע לתאונת שרשרת קשה, עף מהאופנוע ונגרר כ-20 מטרים על האספלט: "אני ממש רואה דרך הקסדה את האספלט טס מול העיניים שלי, ואומר לעצמי 'יואו, זה לא קורה לי, זה לא אמיתי'".
אלכס פונה בדחיפות לחדר הטראומה בקפלן. מצבה של הרגל היה כה חמור, עד שהרופאים הגדירו אותו כפציעה ברמת קטיעה. בדמעות, הוא נכנס לניתוח בידיעה שהוא עומד לאבד את רגלו. בתום דרמה מורכבת בחדר הניתוח ומאבק עילאי של הרופאים, קרה נס- הרופאים הצליחו לחבר את הרגל מחדש.
כשהוא מטושטש במיטתו במחלקה האורתופדית, לפתע שמע קול מוכר: "אלכס, מה אתה עושה פה?!" הוא פקח את עיניו וראה לצידו את דניאל, החתן הטרי שרק לפני כמה חודשים עמד מול המצלמה שלו.
"המפגש הזה היה בלתי נתפס", משחזר דניאל. "המעבר החד כל כך מרחבת הריקודים למיטה במחלקת טראומה ואז אורתופדיה… לראות אותו ככה בהתחלה היה קשה מאוד, אבל אלכס הוא פייטר אמיתי".
מאותו רגע מפתיע, דניאל הפך לעוגן המרכזי של אלכס במחלקה. הוא טיפל בו, הקשיב ועודד אותו ללא הפסקה, גם בשעות שבהן לא עבד באופן רשמי. גם אשתו של דניאל הגיעה לבקר את אלכס במהלך האשפוז. "כשאתה עובד כאח באורתופדיה אתה רואה המון מקרים קשים, אבל כשזה מישהו שאתה מכיר באופן אישי המחיצות המקצועיות מתמוססות ברגע", מסביר דניאל. "לא יכולתי להסתפק רק בטיפול הרפואי השוטף, הרגשתי שאני חייב להיות שם בשבילו גם כמלווה, כאוזן קשבת וכמי שנותן לו דחיפה קדימה ברגעים של ייאוש". ואלכס מצידו מעיד: "דניאל נתן לי הרבה מוטיבציה. הרבה, הרבה, הרבה, הרבה".
תהליך ההחלמה של אלכס הוא מסע ארוך ומפותל של הלוך-חזור, שכלל כבר שבעה ניתוחים מורכבים במאבק על הרגל. החזרה החוזרת ונשנית לניתוחים והטיפולים הממושכים גבו מחיר נפשי לא פשוט: "יש ימים קשים. קשים מאוד. אבל אני מנסה להישאר עם הראש מעל המים", משתף אלכס בכנות. אך בעזרת התמיכה מהמשפחה, הליווי המקצועי בבית החולים והחברות שנרקמה במחלקה, הוא מצליח למצוא מחדש את כוחות הנפש.
היום אלכס מתרכז בניצחונות הקטנים של השגרה- היכולת להזיז את הרגל, לעבור לכיסא גלגלים ולחזור לשלוט בגופו. כדי להעסיק את המחשבות, הוא אף החל ללמוד תיווך נדל"ן ממיטת בית החולים.
"למרות הכאב, הניתוחים והשיקום הארוך והמתיש, אלכס לא נותן למצב לשבור אותו", מסכם דניאל בגאווה. "היכולת שלו להתרכז בניצחונות הקטנים ולשמור על חיוך מוכיחה איזה חוסן מדהים יש לו ומשפחה תומכת שלא מוותרת. לראות אותו לומד למקצוע חדש ממיטת בית החולים ולא נכנע זה שיעור לחיים בשבילי ובשביל כל הצוות. אני גאה בצוות שלנו בקפלן על ההצלה של הרגל, וגאה באלכס על המאבק היומיומי שלו".
המסע של אלכס רחוק מסיום, אך החיבור המרגש שנולד במחלקה האורתופדית בקפלן ממשיך להיות עבורו עוגן מרכזי ומקור של תקווה.
