לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה , דורון מילברג, מנכ"ל עיריית רחובות במסר אישי לעובדים .
עובדות ועובדים יקרים,
הפעם אני רוצה לכתוב לכם באופן אישי, את אשר על ליבי.
האירוע החשוב ביותר על לוח השנה , שמבטא את מגש הכסף שאפשר את תקומת מדינת ישראל יהיה ללא טקסים ציבוריים, ללא התייחדות עם גיבורינו, ללא עמידה ליד מצבות האבן לצידם של משפחות השכולות, ללא הבעת כבוד לכל אלה שבזכותם אנחנו כאן , ללא קדושת הביחד של בתי העלמין. אני יושב בערב יום הזיכרון ומזיל דמעה בגלל העצב הגדול על כך.
עבורי יום הזיכרון הוא לא עוד יום בלוח השנה. הוא לא עוד טקס שצריך לארגן. ליום הזה מתנקזת מציאות יומיומית שנקטעה באחת עם המלחמה. איבדתי רבים מחבריי במלחמת יום הכיפורים, חברים יקרים אשר הכרתי כמעט מיום היוולדי, חברים אשר רכשתי בשירותי הצבאי, חברים שאתם אולי מכירים מסיפורי הגבורה של המשפחות השכולות, אבל עבורי כל אחד מהם היה עולם ומלואו. במקום כל אחד מהם – זה יכול היה להיות אני.
וכל שנה ושנה שואל אני את עצמי, למה ?
למה שילמנו מחיר כה יקר, למה לצד התקומה הייתה שואה איומה, למה איבדנו את חברנו-יקירנו במלחמות ישראל ולאורך השנים, למה על חרבנו נבנינו, ובעיקר – למה ביומיום עדיין אנחנו מתעסקים "בקטנות" – מלחמות יהודים, ויכוחים על דברים לא משמעותיים באמת, מרדף אחרי כבוד ומלחמות אגו, למה לא נלמד שיש עיקר וטפל בחיים.
למה שלא נזכור שאנו חיים ואחרים לא.
נעזוב את הטפל ונתמקד בחיים, במשפחה, בזיכרון, באהבת המשפחות השכולות, בחברות ובאהבת חינם.
דורון מילברג
