בפני ועדת ההיגוי של התכנית, שמטרתה לסלול לתלמידים בני הקהילה האתיופית את הדרך לאקדמיה, הוצגו הנתונים לשנת תשע"ח, מהם עלה כי 98% מבני ובנות הנוער המשתתפים בתכנית זכאים לתעודת בגרות מלאה
תוכנית ספייס של הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל פועלת בעיר בשיתוף משרד החינוך, עיריית רחובות, רשת חוויות והחברה למתנ"סים. התוכנית מלווה את בנות ובני הנוער בני הקהילה האתיופית להשלמת בגרות איכותית, במטרה לסלול את דרכם לאקדמיה.
בשבוע שעבר התקיימה ישיבת ועדת ההיגוי, שבה הוצגה תמונת המצב העכשווית והעתידית. בוועדה נכחו מנכ"ל הפרויקט הלאומי רוני אקלה, מנהלת אגף החינוך בעירייה אפרת צוקרמן, מנהלת מחלקת החינוך העל יסודי רחל בן יצחק, נציגי חברת המתנ"סים, מנהל התוכנית מטעם רשת חוויות איתמר הרשקו, מנהלי בתי הספר וצוות התוכנית.
מהנתונים שהוצגו בוועדה עלה כי 49 מתוך 50 בוגרי התוכנית בשנה"ל תשע"ח, כלומר 98%, הינם בעלי זכאות לתעודת בגרות.
״אנו גאים בתוצאות ובתלמידים״ אומר זהר בלום, מ"מ ראש העיר ומחזיק תיק החינוך, המשמש גם כיו״ר וועדת ההיגוי העירונית. ״מזה כעשר שנים אנחנו משקיעים בפרויקט. חוזקה ויכולותיה של מערכת החינוך העירונית נמדדים בפרויקטים חשובים כאלה, ואני מודה לכל מי שעוסקים בה יום יום על ההשקעה ועל ההישגים״.
"התוכנית שמה דגש על מספר נושאים חשובים", אומרת אפרת צוקרמן, "בתחום הלימודי אנו פועלים לשיפור הישגים לימודיים, הובלת התלמידים לתעודת בגרות מיטבית מלאה ואיכותית. בתחום האישי – חברתי אנו פועלים להגברת המוטיבציה ללמידה, חיזוק תחושת המסוגלות, גיבוש זהות אישית וחיזוק השייכות לקהילה ולסביבה. עיריית רחובות תמשיך להעניק משאבים למיצוי הפוטנציאל האישי של כל תלמידי העיר".
״תמונת המצב שהוצגה לפיה כל התלמידים שלמדו לבגרויות חורף באמצעות התוכנית הוגשו בציונים חיוביים מצביעה על האפשרות לשימור שיעור הזכאות לבגרות גם בקרב תלמידי י"ב תשע"ט", אומרת לימור רונן הרכזת העירונית המובילה את התוכנית, "המסגרות הבית ספריות והתוכנית משלבים כוחות להביא למקסום הישגים וזכאות לבגרות".
תוכנית ספייס פועלת במספר בתי ספר על יסודיים בעיר, במתכונת של קבוצות קטנות אשר מאפשרות תשומת לב אישית לכל תלמיד ומתן מענה מותאם צורך: "תשומת לב רבה ניתנת מצד צוות התוכנית לכל ההיבט האישי והרגשי. הצוות מעניק לתלמידי התוכנית שיחות אישיות, ליווי ותמיכה והעצמה אישית", אומר איתמר הרשקו, "התלמיד הוא שעומד במרכז, צרכיו, יכולותיו והאפשרויות לקידומו, תוך הדגשת הצורך בתקשורת בין אישית ומערכת יחסים מצמיחה בין המבוגר המשמעותי לתלמיד ויצירת פדגוגיה המתאימה לצרכים האישיים של התלמיד ולחיזוק המוטיבציה ללמידה".
