זהו יום הבוחר!

מאת: מירב סלם ויצמן- יועצת ופסיכותרפיסטית.

אני נוטלת נייר בהיר,
כותבת את שמי בכתב דפוס,
מכניסה למעטפה דביקה ומשלשלת לקלפי.
הפעם, אני בוחרת לבחור בי!
אני בוחרת בי כי מגיע לי להיות הראשונה אצלי.
שנים בחרתי באחרים,
שנים בחרתי בכל מי שאינו אני.
כי צריך,
כי אמרו,
כי כך חונכתי.
מחנה הימין שלי מנסה לשכנע,
מחנה השמאל שלי מתנגד לבחירה האבסולוטית ומציע חלופות.
וכך מתנהלת לה בתוכי מלחמת כוחות פנימית.
אני מביטה כצופה על המלחמה
ולא מבינה על מה כל המהומה.
אני עולה בביטחון על הבמה ומציגה את מצע הבחירות שלי.
הוא ברור לי כשם שהשמים כעת תכולים ונטולי עננים.
אני מתחילה בנאום חוצב הלהבות ופונה ראשון לגוף השזוף.
אני מתחייבת עבורו במזון בריא ומזין…מבקשת ממנו להצביע עבורי,הוא מעלה את עניין הכושר הגופני ומבקש שאתחייב על כך בכתב…אני מוסיפה כוכבית שאשקל זאת ונוסיף סעיף צדדי בהמשך.
אני יוצאת מסופקת מהחוזה ופונה לנשמה המדהימה.
מצהירה בפניה על מנוחה ויותר זמן פנוי, מתחייבת לניקיון יסודי אחת לשבוע,כי קשה לה השהייה בליכלוך סביבתי.
אנחנו סוגרות על הקשבה ומודעות וגם היא מגוייסת עבורי.
המחנות העיקריים שלי איתי!
אני ממשיכה במסע הבחירות שלי ופונה לקולות הצפים שבתוכי…אלה שמתנדנדים ואותם אני מחוייבת לגייס לתהליך.
אז,
למח מציעה קצת שקט להתבודדות,
לנשימה קצת מקום כי צפוף לה במרחב,
לשרירים הפוגה, הם מתוחים על יתר המידה,
ללב,שיפסיק לפתוח דלת לכל מי שרק דופק…
ואחרי הנאום ושלל ההבטחות שבחלקן אני אעמד ובאחרות אולי קצת פחות.
נספרים הקולות…ופתאום אין מתנגדים.
אני הנבחרת,
הנבחרת זאת אני!
כך בחרתי ובחרו גם בי.
ואתם?
במי בחרתם?
בחרו בכם, בעצמכם בכל מי שאתם!
שלכם תמיד,
בוחרת החלטית!