ושמחת בחייך!!!

מאת: מירב סלם ויצמן  יועצת חינוכית ופסיכותרפיסטית

יום רודף יום וזהה לקודמו ולזה שבא אחריו,
הימים נמתחים להם בעצלתיים ואני כבר לא עוקבת אחרי שמותם כפי שקבע האל בבריאת העולם.
חושך על פני תהום, נחקק אצלי חזק מתחילת המגיפה.
אני בוחרת לקשט לי ימים,
לנצור רגעים מסויימים,
להודות על הקיים,
לברך על המוגמר!
ועדיין אני חסרת השראה,מבולבלת עם אנרגיות בגובה של קוביה וחצי.
בשיחה שניהלתי עם אחת הנשים החכמות והמשמעותיות בחיי, היא לא הצליחה להבין למה אני לא עסוקה בעובדה שסובביי בריאים!
זה לכשעצמו צריך למלא לי את חדרי הלב בקצפת לבנה ורכה.
ניסיתי במהלך כל השיחה לשכנע אותה שזה לגיטימי להרגיש מבולבלת,משועממת,חסרת אנרגיה ושאר ירקות מאותו סוג.
אסור להחניק תחושות ורגשות ואני מתכוונת לתת להם דרור.
אבל היא לא הסכימה לתת לקול שלי ביטוי, והשיחה הסתיימה שאני בשלי והיא עם הנוסחה המנצחת שעליה חונכה אי שם בארצות הנכר.
אני מעריכה ומוקירה אותה על חוסנה הנפשי!
אני שייכת לדור אחר!
"דור, הכן, תודה לאל שכך, אבל….."
דור הלא מספיק,
דור אבל מה אם…
דור הבא לי עכשיו…
אפשר לגנות רבות את הדור הזה שאני שייכת אליו, אבל הדור הזה מתרוקן ומבער חמץ מתוכו( לא רק בפסח).
אני לא מוכנה להחניק את מה שמרגישה כי כך צריך, אותנטי בעיניי זה הכי הכי!
אני מאמינה שיש לתת לגיטימציה לכל קשת הרגשות גם לאלה שנמצאים בקטגוריית חוסר הסיפוק וגולשים על "גלי הנמאס לי" בים סוער.
אז מרגישה חופשי להניח פה הכל מהכל!
ותרגישו גם אתם כי זה הכי נורמאלי להיות לא נורמאלי.
תפגישו לדייט קסום את אדון עצב עם גברת שמחה…תנו להם להתערבב,להתפלש,להתקשקש ולהביא לעולם ילדים שפויים,כנים ומלאי צבעים.
ועד אז, שיהיה, "ושמחת בחייך" לכולנו!
שמחת -כמה שניתן,כפי שאפשרי ברוח התקופה!
חייך- כפי שאתה רואה אותם בעינייך שלך!
מירב!