שמחת תורה, פרשת "וזאת הברכה"
מאת: סמל איתמר פישר (רס"ן במיל')
הפרשה פותחת בפסוק הבא:
"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים את בני ישראל לפני מותו".
נשאלת השאלה, למה מצוין בפסוק על משה איש האלוהים?
עונים חכמים:
בשעה שעלה לרקיע- איש…
ובשעה שירד מן הרקיע- אלוקים…"
ובכל זאת, מדוע זה קשור כאן לפרשה ולברכות של משה את בני ישראל אשר מופיעות בפרשה?
מסבירים כי אחד היתרונות (מני רבים) שהיו למשה רבנו היה היכולת מצד אחד להיות איש- בן אדם גשמי שמחובר לאנשים.
מצד שני להיות- אלוהים, בן אדם רוחני שמחובר לנפש האדם.
ומתוך המקום הזה, של ההכרה בשני הצדדים של האדם, הגשמי והרוחני, ברך משה את בני ישראל בברכה המתאימה, המידתית והתואמת את העם.
שנדע בחיים לשלב בין גשמיות לרוחניות ולמצוא את האיזון הנכון.
שבת שלום וחג שמח
זמני כניסה ויציאת החג:
תל אביב: 17:54-18:50
