פרשת ויקהל – תמיד יש דרך חזרה
מאת: רס"ן במיל איתמר פישר ממערך הכיבוי וההצלה
בכל פעם שמגיעים לקריאת פרשת השבוע, עולה הרגשה של חוסר בהירות ואי הבנה.
הרי ידוע שיש הנחה כי אין מילה מיותרת בתורה, לכל מילה יש משמעות, אבל נדמה כי הפרשה הזו והצמודה אליה, פרשת "פקודי" נכתבות הפוך מהנחה זו.
אנו קוראים השבוע באריכות את תהליך בניית המשכן בדיוק כפי שנכתב בפרשות קודמות.
לכאורה, ניתן לצמצם את 2 פרשות אלו לפסוק אחד: "ויעשו משה וישראל את המשכן ככול אשר ציווה אותם"
אם כך, מה הטעם באריכות ובכפילות?
נדמה כי הצורך באריכות קשורה במרחק שבין הציווי לבין הביצוע בפועל וחטא העגל שהיה באמצע.
אין מדובר על חטא קטן, אלא ברעידת אדמה רוחנית המעמידה בספק את עצם בניית המשכן כולו.
לאחר חטא העגל, רצה בורא עולם להשמיד את עם ישראל ומשה רבנו התנגד והתחנן שיחזור בו מהחלטתו ואכן מצליח.
אך התשובה מורכבת, מצד אחד נעתר בורא עולם לבקשת משה לחוס על עם ישראל אך מן הצד השני לא יהיה יותר קשר ישיר בין הבורא לעם ישראל אלא רק דרך שליח.
המסר המועבר לעם ישראל ואנו בימינו גם יכולים ללמוד ממנו הוא כי למרות מה שהיה תמיד ניתן לשקם ותמיד ניתן לתקן.
למרות ועל אף שיש מכשולים, פיתויים וקשיים בדרך, תמיד יש דרך חזרה.
שבת שלום
זמני כניסה ויציאת השבת:
תל אביב: 17:22-18:21
