פרשת ניצבים – החיבור בין רוחני לגשמי
מאת: לוחם האש איתמר פישר רס'ן במיל'
בפרשת השבוע כתוב כך:
"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא… וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא… כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ."
נשאלת שאלה, מה הכוונה "המצווה הזאת" האם מדובר על מצווה ספציפית או על המצוות כולן?
ניתן היה לחשוב שהמצוות נמצאות בשמים, שלשם אין דרך להגיע ואם לא אז מעבר לים שגם שם מורכב עד בלתי אפשרי.
מדוע שאדם יחשוב שהמצוות כה רחוקות ממנו? יטען אדם מן השורה, אני שקוע בחיי היומיום הרוחניות היא לאנשים ספציפים שמקריבים את עצמם…
הפרשה מלמדת אותנו ששתי גישות אלו שגויות ואומרת " כי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ."
האדם מורכב מגוף ונשמה כאחד, גשמי ורוחני יחד, מוכיח שכך ורק כך אפשר להתקיים.
אדם ללא קשר וחיבור לאדמה ולגשמיות לא יכול להתקיים באותה מידה שאדם רוחני שכל כולו עולמות עליונים לא יצליח להתקיים ללא רגליים על הקרקע.
לכן אומרת התורה- "בפיך ובלבבנו" התורה, אורח החיים, דרכי ההתנהגות שזורים זה בזה בחיינו בגשמיות וברוחניות ושילוב נכון של שניהם זה המפתח לאורח חיים נכון.
,
זמני כניסה ויציאת השבת:
תל אביב: 18:44-19:38
