פרשת תולדות – אין הברכה שורה אלא במעשיו של האדם

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

פרשת תולדות – אין הברכה שורה אלא במעשיו של האדם

מאת: סמל איתמר פישר ( רס”ן במל’)

בפרשה מסופר על הברכה שרוצה לתת יצחק לעשו בנו. טרם הברכה מבקש יצחק מעשו “ועתה שא נא כליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה.. בעבור תברכך נפשי..”

מדוע מקשר יצחק אבינו בין הברכה לעשייה?

גם כאשר רבקה, אשת יצחק, מחליטה כי יעקב יערים על יצחק והוא יהיה מקבל הברכה היא שולחת אותו: “ועתה בני שמע בקולי…לך נא אל הצאן וקח לי משם גדיים…” אומנם רבקה תכין את האוכל אבל יעקב נדרש ע”פ הוראתה לעשות מעשה ולהביא גדיים מן העדר.

מה באים ללמד אותנו יצחק ורבקה בעצם חייובם את בניהם במעשה טרם קבלת הברכה?

ראינו במקום אחר בתורה שנאמר: “למען יברכך ה אלוהיך בכל מעשה ידייך…”

ניתן ללמוד שני דברים,

הדבר הראשון- הברכה צריכה לחול על משהו שממנה יהנה המברך.
הדבר השני- והעיקרי הוא- עצם ההכנות וההשתדלות לברכה גורמות לאדם להערך ומגבירות את הרצון לקבל את הברכה.

קבלת ברכה בלי הכנות מקדימות עלולה להביא את האדם לחוסר הערכה ואף לזלזול וכאשר ייערך מראש יידע את שוויה, ערכה וישמור עליה.

כך אנו בכל שלבי החיים שלנו, “אין מתנות חינם” המתכון האידאלי להצלחה הוא היערכות מקימה, השתדלות, למידה ועשייה.

רק ככה נקבל את הברכות וההצלחות בחיים ונדע להעריך אותם.

שבת שלום

זמני כניסה ויציאת השבת:

רחובות: 16:16-17:16

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן