פיתות בפסח – כשמחאה פוליטית רומסת באכזריות רגשות דתיים
(צילומים: רחובות ניוז וסעיף 27א)
המחאה שנערכה הבוקר (שני) מול ביתה של השרה עידית סילמן ברחובות, חצתה את כל הקווים האדומים של רגישות תרבותית ודתית. עיתוי הפרובוקציה בלב חג הפסח, כאשר שכניה הדתיים והמסורתיים משקיעים מאמצים עצומים בהרחקת החמץ, והבחירה המכוונת לפזר פיתות דווקא באזור מגורים דתי, מעידים על זלזול מוחלט באמונות ובאורח חיים של קהילה שלמה.
המפגינים, שהיו מודעים היטב למשמעות הסמלית העמוקה של מעשיהם, בחרו להשתמש בפגיעה ברגשות דתיים כאסטרטגיה מחאתית, תוך שהם מערבבים בין קריאות להחזרת החטופים לבין פרובוקציה דתית. פגיעה זו חמורה במיוחד נוכח האיסור ההלכתי החמור על החזקת חמץ בפסח, מה שהופך את פיזור הפיתות לא רק לעלבון סמלי אלא למכשול ממשי עבור התושבים הדתיים.
בתגובה חריפה פרסמה השרה סילמן: "פסח. רחוב שרובו דתיים ושומרי מסורת. החלאות הללו באים לפזר פיתות על פני הרחוב. זה לא למען החופשים. זה לא למען הדמוקרטיה. זה אפילו לא עבור פוליטיקה. זה רק כי הם טיפוסים נאלחים, שאין בהם ערכים אנושיים בסיסיים. אפס אכפתיות לזולת, אפס כבוד ליהדות, ואפס תרבותיות. אפסים מוחלטים. רוב רובו של העם מקיא מהם. חג שמח!"
תגובתה הזועמת משקפת את עומק הפגיעה שחשו היא ושכניה, והמחישה כיצד אקט מחאה פרובוקטיבי זה לא רק פוגע בשיח הדמוקרטי אלא אף מעמיק את הקרעים והשסעים בחברה הישראלית, במקום לקדם דיאלוג מכבד.
