בין תקווה לאתגר: להיות עובדת סוציאלית בבית חולים
לאה בר-אל, מנהלת היחידה לעבודה סוציאלית במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית, מספרת על העשייה המרגשת מאחורי הקלעים של המחלקות – בשגרה, ברגעי משבר וגם בשיאי שמחה. "בכל קושי – יש גם אפשרות לתקווה".
כאשר מטופלים ובני משפחותיהם נכנסים לבית החולים, הם נושאים עימם מטען רגשי כבד – דאגה, פחד ולעיתים גם תקווה גדולה. עבורי ועבור 26 העובדות הסוציאליות ביחידה לעבודה סוציאלית של המרכז הרפואי קפלן, אלו לא רק "תיקים" או "מקרים" אלו אנשים, עם סיפור חיים, שברגעים הקריטיים ביותר זקוקים לאוזן קשבת, לכתף תומכת ולכוון בתוך סבך הרגשות והבירוקרטיה.
תפקידנו נוגע בכל תחומי החיים – החל מהתמודדות עם בשורות רפואיות קשות, התארגנות מחודשת בעקבות נכות או התדרדרות רפואית, ועד ליווי ברגעים מרגשים כמו לידת תאומים או שלישייה – כמו זו שהתרחשה אצלנו לא מזמן. גם בשמחה הזו יש צורך בתמיכה, בהכוונה ובהסברה על זכויות שיכולות להקל על ההורים בדרך המורכבת שממתינה להם.
לצד התמיכה הרגשית, העבודה שלנו כוללת גם סיוע במיצוי זכויות – מול ביטוח לאומי, קופות החולים, מערכות רווחה, קרנות סיוע ועוד. עבור מטופלים רבים, זהו חבל הצלה שמאפשר להם להתמודד עם מציאות רפואית חדשה ומורכבת.
מאז השביעי באוקטובר, האתגרים רק התעצמו. פגשנו משפחות שמתמודדות עם פציעות טראומטיות, עם חרדה עמוקה וגם עם אובדן. באותם רגעים, בתוך חדרי האשפוז או במסדרונות, אנחנו שם – להחזיק יד, להעניק כוח ולעזור לאנשים לבנות מסלול להמשך.
אני גאה בצוות שלי– נשים חכמות, רגישות ומקצועיות, שנמצאות שם עבור המטופלים, עבור המשפחות וגם עבור הצוותים עצמם, ברגעים בהם גם להם נדרשת תמיכה.
עבודה סוציאלית בבית חולים היא לא רק מקצוע – זו שליחות שבמרכזה האנשים. אנחנו כאן להזכיר לכולם שבכל קושי – יש גם אפשרות לתקווה.
צילום תמונה ראשית: גלעד שעבני
