במשך דורות רבים בני האדם נדדו בעקבות המזון ולקחו את בתיהם איתם. ואז, בהדרגה, הם הפסיקו – וזה קרה דווקא כאן, ליד הכנרת.כך מסבירים במכון דוידסון הזרוע החינוכית של מכון ויצמן.

הם צצים בחצרות, במרפסות ועל הגגות – מבנים ארעיים מכוסים ענפים, עשויים קורות עץ ובדים. ישראלים רבים יישבו בהם במשך שבוע, ואז הם ייעלמו כלעומת שבאו. עכשיו, כשהארץ מתמלאת בסוכות, זה בדיוק הזמן לשאול: מתי התחלנו להקים מבני קבע ולשבת בהם?

במשך שנים רבות הניחו שהתיישבות קבועה החלה בד בבד עם החקלאות. יש בכך הרבה היגיון: ציידים צריכים להיות במקום שבו הציד נמצא, ולעיתים לנדוד בעקבות העדרים, וכשמלקטים פירות ואגוזים המקום הטוב ביותר לזה בקיץ אינו דווקא זה שבו ניתן להשיג פירות בחורף. לעומת זאת, חקלאות מאפשרת לעוסקים בה לגדל באותו מקום יבולים שונים ואף לייצר עודפים שיספיקו לעונות הבאות. ומי שיש לו עדר של עיזים או כבשים לא צריך לנוע ולנוד כדי לדאוג לאספקת בשר.

אך העדויות מראות שהמעבר לא היה חד כל כך, מציידים לקטים נודדים לחקלאים יושבי קבע. מתברר שבמשך כמה אלפי שנים היו אוכלוסיות שפיתחו יישובי קבע בלי אימוץ מלא של אורח חיים חקלאי. רבים מהם חזרו לאחר מכן לחיי נדודים, לפני שהתיישבו באופן סופי ועברו לאורח חיים חקלאי אמיתי בתקופה הניאוליתית (תקופת האבן החדשה).

ההתיישבות החקלאית האמיתית הראשונה החלה כנראה לפני כ-11.5 אלף שנה, בין הירדן לפרת. זו התקופה שבה בויתו שמונת "היבולים המייסדים", שעליהם התבססה החקלאות המוקדמת: שני מינים של חיטה, שעורה, אפונים, עדשים, חומוס, ביקיה (בקית הכרשינה) ופשתן. גם חיות המשק הראשונות – חזירים וכבשים – בויתו בתקופה הזו.

אולם יותר מאלפיים שנה לפניהם, בני התרבות הנאטופית כבר בנו מבנים מאבן ועץ בירדן וכאן בישראל, וישבו בהם במשך כל השנה. המבנים היו מקובצים במעין כפרים שגודלם הגיע עד לקילומטר רבוע, ואכלסו ככל הנראה 150-100. מזונם עדיין הגיע מציד ומליקוט.
נראה שגם אנשי התרבות הנאטופית לא היו הראשונים ששכנו חודשים ארוכים ואפילו שנים באותו מקום. הקדימו אותם האנשים שגרו באתר אוהלו 2, בחוף הדרום-מערבי של הכנרת, כבר לפני 23 אלף שנה. אוהלו 2 התגלה רק בסוף שנות ה-80, אחרי שבצורת וירידת מפלס המים באגם חשפו אותו. מי הכנרת גם היו אלה ששימרו את האתר במצב טוב יחסית, ואפשרו לחוקרים לגלות פרטים רבים על חיי תושביו.
המבנים הארעיים לא נעלמו מהעולם, כמובן, וסוכות ואוהלים ממשיכים גם כיום לשמש תרבויות מסוימות, לפחות חלק מהשנה. אך רוב תושבי העולם גרים במבני קבע, שמשמשים אותם שנים ארוכות ואפילו דורות. את שורשיו של המנהג הזה, שהחל מוקדם מכפי שהאמנו עד כה, אפשר למצוא ממש כאן, על שפת הכנרת.

מקור-מכון דוידסון הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע