האירוע הטראגי שסיים את מלחמת לבנון השנייה, היה התרסקות מסוק ה"יסעור" ומותם של חמשת אנשי צוות האוויר שבו. רב-סמל במילואים קרן טנדלר, מכונאית מוטסת שהייתה בין חמשת הנספים, היא החיילת היחידה שנהרגה באותה מלחמה.יחד עם קרן היה על המסוק רב סרן סמי בן נעים בן 39 מרחובות,
לקראת שתיים וחצי לפנות בוקר בתאריך 12/8/2006 הגיעו נציגי קצין העיר לבית המשפחה ברחוב כובשי החרמון ברחובות, כדי לבשר להוריה של קרן – וריונה ודן – כי בתם נעדרת. השקט המאפיין את הרחוב התחלף בזעקות שבר ובהלם. במקביל, הביאו נציגי הצבא אל הבית את סבתהּ של קרן, המתגוררת באשדוד, וסיפרו לה על פרטי האירוע בלבנון.. במבצע הנחתת הכוחות הגדול בעומק שטח לבנון כחלק מהמהלך הקרקעי האחרון של מלחמת לבנון השנייה. המבצע יצא לפועל כאשר ההחלטה על הפסקת האש התקבלה באו"ם יום קודם לכן. המלחמה הייתה אמורה להסתיים למעשה כמה שעות לאחר אותו מבצע. לאחר שהנחית כוחות בשטח ומעט לאחר שהמריא כדי לשוב ארצה, נפגע המסוק של קרן וחבריה מטיל חיזבאללה, נטה על צידו והתרסק. הפלת המסוק הביאה להפסקת הנחתת הכוחות.
קרן הובאה משטח האויב לקבורה בישראל במסע רגלי ארוך ומפרך שנמשך מספר שעות, כאשר לוחמי יחידות "שלדג" ו-669 נשאו את קרן על אלונקה, תוך שהם מפלסים את דרכם בין טורים של לוחמי צנחנים במילואים שעשו את דרכם חזרה ארצה.
טנדלר,סיימה קורס מכונאים מוטסים בשנת 2002 והפכה להיות המכונאית המוטסת הראשונה במערך מסוקי היסעור.במהלך מלחמת לבנון ה-2 היא נקראה לשירות מילואים מאחר והייתה המכונאית המוטסת היחידה בטייסת ה"יסעורים" מאז ומעולם. לאחר ההסמכה חזרה לטייסת "מובילי הלילה" – וזו הפכה לאהבת חייה. היא הצטיינה בתפקידה והשתתפה במבצעים רבים, בארץ ובחו"ל, שעל רובם לא ניתן לספר; במהלך הלחימה נדרשה הטייסת של קרן לבצע טיסות מבצעיות בתחומי לבנון וקרן דרשה להשתתף בטיסות אלה; תחילה התנגדו מפקדיה לכך ואפשרו לה להשתתף אך ורק בטיסות מבצעיות שבוצעו בתחומי ישראל, אך קרן עמדה בתוקף על רצונה ללחום כמו כולם ובדרישה זו הלכה עד למפקד הטייסת. לבסוף, ניאות זה לצרפה אליו לטיסה מבצעית בלבנון שיצאה לדרכה ב-11 באוגוסט 2006.. למחרת, ביום י"ט באב תשס"ו (12.8.2006) נפלה קרן בקרב בדרום-לבנון והיא .רק בת 26 במותה, חלמה על למצוא אהבה, על להביא ילדים לעולם, על להקים משפחה משלה. קרן, שהייתה כל כך נהדרת עם הילדים של חברותיה, לא זכתה לכל אלה. את כל החלומות ואת השאיפות לעתיד קטעה באכזריות המלחמה.
קרן טנדלר הייתה המכונאית המוטסת היחידה בטייסת היסעורים
שבועיים לפני שמצאה את מותה בלבנון כתבה קרן טנדלר ז"ל ביומנה :
"אין פשוט כואב לי הלב! המדינה שלנו נלחמת כבר שבועיים (מלחמת לבנון 2)… המצב במדינה פשוט עצוב והדמעות לא מפסיקות להמשיך ולנזול. אלוהים, אני יודעת שאני כל הזמן מציקה לך עם השטויות שלי על אהבה. אלוהים, עזוב הכל. שטויות, אני יודעת… אבל את הבקשה הבאה בבקשה מלא. דאג לנו למדינתנו, הבא שלום במרומנו, דאג לכל החיילים ,לשלום גופם וביטחונם, ושרק יחזרו הביתה בשלום (גם החטופים). אלו הנלחמים בקרקע ואלו שבאוויר. שא ברכה על כל ארצנו, כי כאובה היום ודמעות רבות זורמות בה. אנא הגן עלינו ועל הנלחמים."
שוש לוי, מורה ב"אורט" רחובות, עבדה עם ויורה טנדלר, אמה של קרן ז"ל, במשך שנים. מהיכרותה עם המשפחה היא זוכרת את קרן כילדה חברותית ומיוחדת שהתבלטה כבר בגיל צעיר בקטע המכני והטכני. קרן למדה בבית ספר היסודי "יבניאלי" ברחובות, ומשם עברה לתיכון "אורט" רחובות של למדה במגמת מכניקה. היא הייתה בין הבנות הבודדות שלמדו את המקצוע וכבר אז התבלטה.
"היא הייתה בחורה מאוד נאה, בלונדינית עם עיניים בולטות, היא הייתה מיוחדת כבר אז", אמרה שוש לוי. "היא בלטה בחוש המיוחד שהיה לה בידיים, ובגלל זה הייתה גם אחת התלמידות המצטיינות במגמה ומשם המשיכה לשירות הצבאי. "כשמה כן היא הייתה, קרן אור של הכיתה. תמיד מלאת חיים ושמחה. אני זוכרת שהיא הייתה מביאה ממתקים לחברים בכיתה".
האזכרה במלאות 11 שנה לנפילתה תיערך ביום שלישי 8 אוגוסט 2017 בשעה 18:00 בבית העלמין הצבאי ברחובות(אחרי האזכרה מפגש בבית המשפחה.)
