פרוד שנמצא בהליך גירושין מכוער, התקין מצלמה בביתו וזוכה מאשמה. "הוא פעל לשם הגנה על עניין אישי כשר ומובהק שלו- הגנה מפני האשמות שווא".
באופן חריג שופטת בית משפט השלום ברחובות זהר דיבון סגל, זיכתה גבר שהתקין מצלמה נסתרת בביתו, בתוך פמוט הנרות, זאת כדי להגן על עצמו ומתלונות שווא שעלולה להגיש נגדו פרודתו עמה היה בהליך גירושין מכוער.
במרץ 2018 הורחק הפרוד מביתו למשך עשרה ימים, הותר לו להכנס ולאסוף חפצים פרטיים באופן חד פעמי ולצאת מביתו. שפרודתו שבה אל ביתם, היא הבחינה בחוטי חשמל על פמוט הנרות ובמצלמה נסתרת שהותקנה במסתור. הפרודה התלוננה במשטרה כשנה מקרות האירוע הוגש כנגדו כתב אישום אל בית משפט השלום ברחובות בגין פגיעה בפרטיות – בילוש או הטרדה אחרת לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981.
מאז מתמודד הפרוד עם כתב אישום ומספר דיונים שהצליח להוכיח כי הוא למעשה הקורבן. בהכרעת הדין ציינה השופטת דיבון סגל כי גרסאותיה אינן אמינות, סותרות והוסיפה כי לאחר שהמשטרה החליטה לסגור כנגדו תיקים היא קיבלה ייעוץ משפטי ופנתה לתביעה אזרחית.
"הנאשם התקין את המצלמה במקום ובאופן שאינו נסתר. בפי הנאשם מספר טענות, המצלמה הותקנה בביתו שלו, היא נועדה להגן על אינטרס אישי שלו ובפועל לא ביצעה צילום ממשי שעולה כדי פגיעה בפרטיות. כן נטען כי קמה לו הגנת דברים לאור העובדה כי מספר ימים לאחר המקרה ניתנה החלטה שיפוטית המאפשרת לנאשם להתגורר בקומה התחתונה ולהפעיל מצלמות כפי שעשה" אמרה סגל.
ההתנהגות והגרסאות שפסלו את עדותה.
"המתלוננת הפגינה חוסר כבוד וזלזול בנאשם גם לאחר שסיימה להעיד. היא נותרה ישובה בבית המשפט ובמהלך שמיעת עדותו של הנאשם, שוחחה והסתודדה עם בא כוחה, ופניה הביעו חוסר שביעות רצון למשמע אוזניה עד כי מצאה להשמיע הערותיה בקול רם. בית המשפט נאלץ
להבהיר לה כי התנהלות מעין זו אינה מקובלת וככל שהדבר יחזור על עצמו היא תתבקש לצאת
מהאולם. המתלוננת נהגה באותו האופן גם במהלך הדיון שהתקיים בבקשתה למתן צו ההגנה". בהמשך מנתה השופטת סגל מספר מקרי אלימות לכאורה שהמתלוננת ציינה אולם בשאלות החקירה כנגדה היא סתרה את עצמה, לא דייקה ואף הסתמן כי סיפרה מקרי שווא.
לעומתה, עדותו של בנאשם היתה אמינה
"בניגוד למאשימה לא מצאתי סתירות בעדות הנאשם בענייינים אלו, אלא שהתרשמתי שהנאשם ביקש להעמיד דברים על נכונותם וזאת בעיקר לאחר שמע זמן קצר קודם לכן את המתלוננת מעידה ואי הדיוקים שנפלו בעדותה באשר לסדר התרחשות האירועים. הנאשם שב והדגיש כי המתלוננת יצאה מהבית מרצונה לאחר שסירב לחתום על ההסכם, והוא לא הרחיק אותה, ולא הייתה מעורבת משטרה בענין זה. והוא גם ביקש להדגיש כי לאחר הגשת התלונה,
המשטרה לא הרחיקה אותו מהבית, אלא שהדבר נעשה בעקבות הדיון בערר ולא קודם לכן".
המצלמה לא הקליטה קול אל רק צלמה.
"הנאשם העיד כי לא התכוון לבלוש ולעקוב אחרי המתלוננת וממילא המצלמה אינה מקליטה קול אלא שהתקין את המצלמה בזמן שנכנס לקחת את חפציו האישיים משום שחשש שלא יספיק לעשות זאת כאשר תסתיים תקופת ההרחקה ובעת החזרה לבית המגורים. הנאשם אמנם מסר במסגרת דיון בצו ההגנה כי רצה לצפות במתלוננת ביחד עם בני משפחתה בערב ליל
הפסח והוא גם אישר דברים אלו בעדות בפניי, אך לא שוכנעתי כי זו הייתה מטרתו העיקרית של הנאשם. הוא פעל לשם הגנה על עניין אישי כשר ומובהק שלו- הגנה מפני האשמות שווא שעלולה במקרה הטוב להרחיקו מביתו ובמקרה הרע עלולה לפגוע בחירותו עד כדי מעצרו. על מנת שהנאשם יחסה תחת צילה של ההגנה, עליו להוכיח כי הפגיעה בזכותה של המתלוננת לפרטיות היא מינמלית ולא חרגה מתחום הסביר. במקרה הנוכחי, מצאתי כי הנאשם עמד גם בנטל זה להוכיח כי פעל באופן סביר ומידתי
וזאת מכמה טעמים. ראשית, הנאשם לא התקין מספר רב של מצלמות ובמקומות שונים ברחבי בית המגורים, אלא התקין מצלמה בודדת, אחת ויחידה".
