הצצה נדירה לתרומתם של "יחידה 360" ותרמתם האדירה לתוצאות הטרגיות של השבת השחורה. "נשכבתי לישון עם הילדים שרתי להם שירים וניסיתי כמה שאפשר להפריד בין הגיהנום שחוויתי בחוץ לבין הגן עדן".
הצצה נדירה ליחידה 360 – מערך הסיוע הלאומי, שמהשבת השחורה, השביעי לאוקטובר 2023, מתנדבים בשטח עוטף עזה שבדרום הארץ ובמחנה שורה, תחנת ריכוז לחללים ברמלה, לאחר מכן לזיהוים ולקבורתם.
מפקד צוות רחובות קובי קמפה: "כבר במהלך השבת הוקפצו מתנדבים של יחידה 360 שקיבלו היתר הלכתי לטפל באיסוף הגופות מהשטח. מיד בצאת השבת פתחנו חמ"ל בשיתוף מטה פיקוד העורף ומשטרת ישראל ביחידת להב 433 שבאירפורט סיטי. בהתחלה נמסר לנו על כ-200 הרוגים, עם השעות החולפות החל לזרום מידע ולקראת חצות הלילה הבנו שמדובר במאות נעדרים ומנותקי קשר", מספר קמפה, תושב רחובות נשוי ואב לשלושה.
"בשעת בוקר מוקדמת ובהמשך לכמויות גדולות של פניות המשפחות, הבנו שמדובר במספר הרוגים שמדינת ישראל לא הכירה מאז קום המדינה. בשעות הבוקר החלו להעביר את גופות הקדושים למחנה שורה ותוך כדי המצב פתחנו חמ"ל נוסף למשפחות שהחלו להגיע לבסיס כשהופצו השמועות על הקמת התחנת ריכוז חללים במחנה, החמ"ל כלל חובשים ואנשי חוסן נפשי. במקביל נכנסנו לעבודת הקודש בתוך המחנה, שם החלה מלאכת זיהוי הקורבנות ופעלנו כתף אל כתף עם חיילי הרבנות הצבאית, חוקרי הזיהוי הפלילי והרבנים הפתלוגיים".
"מהעיר רחובות התייצבו כשלושים מתנדבים ומכל האזור מנינו כמאתיים מתנדבים שפעלו במשמרות, כל אחד מאיתנו עזב את ביתו, משפחתו ועבודתו ונרתם למען מטרת הקודש בסיוע זיהוי הגופות שחלקן הגדול למרבה הצער הגיעו במצב מזעזע".
"בעקבות העומס, נפתחה תחנת ריכוז חללים נוספת בתוך מחנה שורה, המתנדבים שלנו התפלצו ובנוסף לאלו שפעלו בבסיס שורה היו צוותים שירדו לדרום להמשל המשימות שהתקבלו מהצבא. מאז ועד היום אנחנו ממשיכים את מלאכת הקודש שעדיין לא רואים את סופה. המראות הקשים לא יעזבו אותנו לעולם אבל אנו חדורי מטרה למלאכת הקודש. כולנו בקשר יומיומי עם פסיכולוגיים, בנוסף קיבלנו טיפולים טרפיים לשחרור הלחץ הנפשי בו אנחנו נתונים".
"בשבוע הרביעי למלחמה שבו הלחץ בבסיס זיהוי החללים ירד ורוב משימות ניקוי הממצאים בדרום בוצעו נותרו משימות שקשורות בסיוע לקציני המודיעין של צהל בתיקי נעדרים שעדיין פתוחים אנחנו מלווים את המשפחות ששרויות כבר חודש ימים בחוסר וודאות מוחלט ונותנים את המקסימום שניתן בכדי לתת להם מזור ומידע".
"הקושי הגדול מלבד המראות המזעזים שבלתי ניתנים לתיאור וכמויות הנרצחים שבהם טיפלנו ביחידה 360 , הקושי שאיתו חוזרים לבית זה העומס הנפשי הגדול וההתמודדות עם בני המשפחה שמחכים לנו בבית , אני אישית בכל ערב כשחזרתי לבית פשוט נשכבתי לישון עם הילדים שרתי להם שירים וניסיתי כמה שאפשר להפריד בין הגיהנום שחוויתי בחוץ לבין הגן עדן שב"ה יש לי בבית".
הצטרפו לעדכונים👇👇👇
