בכל שנה, אלפי אנשים בישראל חווים התקף לב. מדובר באחד האירועים הרפואיים הדרמטיים ביותר – רגע אחד שבו זרימת הדם לשריר הלב נקטעת, והשעון מתחיל לתקתק. ככל שחולפות הדקות, נגרם נזק בלתי הפיך לשריר הלב, וללא טיפול מהיר – החיים עצמם בסכנה.
אבל יש גם חדשות טובות. בשנים האחרונות נרשמה עלייה עקבית בשיעורי ההישרדות מהתקפי לב, בעיקר הודות לשיפור בזיהוי הסימנים, להגברת המודעות ולנגישות הגבוהה יותר של שירותי רפואה דחופה. עם זאת, הסיכויים לשרוד משתנים מאדם לאדם – וישנם גורמים שמעלים או מפחיתים אותם בצורה משמעותית.
כדי להבין באמת מהם הסיכויים לשרוד התקף לב ומה אפשר לעשות כדי לשפר אותם – צריך להסתכל על התמונה הרחבה: מה קורה בגוף, מה קובע את גורל המטופל, ומה ביכולתנו להשפיע עליו.
מהו התקף לב – ומה הופך אותו למסוכן?
התקף לב (אוטם שריר הלב) מתרחש כאשר אחד מהעורקים הכליליים – שמזינים את הלב עצמו – נסתם באופן פתאומי, בדרך כלל כתוצאה מקריש דם שנוצר על גבי פקעית טרשתית.
מה קורה בעקבות כך?
- אספקת הדם לשריר הלב נפסקת
- התאים באותו אזור מתחילים למות תוך דקות
- ככל שהחסימה נמשכת – הנזק מתרחב
- אם לא מתבצע טיפול – הסיכון לדום לב, הפרעות קצב ומוות עולה
הסכנה לא נובעת רק מהחסימה עצמה, אלא גם מהתגובה של הלב, מהמיקום של האוטם וממהירות הטיפול שניתן.
מהם הסיכויים לשרוד התקף לב בישראל?
מגמות חיוביות בעשור האחרון
בשנים האחרונות נרשמה עלייה בשיעורי ההישרדות בישראל, הודות לכמה שיפורים במערכת הבריאות:
- עלייה בזיהוי מוקדם של תסמינים
- זמינות גבוהה יותר של ניידות טיפול נמרץ
- שיפור בגישה לצנתור דחוף – גם בפריפריה
- מתן תרופות מצילות חיים בשלבים מוקדמים
על פי נתוני משרד הבריאות ומחקרים עולמיים:
- שיעור ההישרדות מהתקף לב שנמצא בזמן ומטופל נכון עומד על כ-90%
- כאשר מדובר בדום לב מחוץ לבית חולים – שיעור ההישרדות יורד ל-10%-20% בלבד
- ככל שעובר יותר זמן מרגע התסמין ועד התחלת הטיפול – כך יורדים הסיכויים
המסקנה ברורה: זיהוי מהיר ותגובה מיידית הם המפתח.
מהם הגורמים שמשפיעים על סיכויי ההישרדות?
זמן – הגורם הקריטי ביותר
כל דקה שבה הלב לא מקבל חמצן = נזק מצטבר. יש חלון זמן של כמה שעות, אך כל עיכוב בטיפול מוריד את סיכויי ההחלמה המלאה – ולעיתים את הסיכוי לחיים בכלל.
- זמן ההגעה לבית חולים
- מהירות הזיהוי על ידי החולה או הסביבה
- זמינות טיפול צנתור
- התחלת טיפול תרופתי בשטח (כמו אספירין או ניטרוגליצרין)
סוג התקף הלב
לא כל התקף לב זהה:
- STEMI – חסימה מלאה של עורק כלילי; נחשב למסוכן ביותר ודורש צנתור מיידי
- NSTEMI – חסימה חלקית; דורש טיפול מהיר אך פחות דחוף
- Silent MI – התקף לב שקט, במיוחד בקרב חולי סוכרת; מסוכן כי לא תמיד מורגש
ככל שההתקף גדול יותר, בעורק מרכזי יותר, ונמשך זמן רב יותר – כך הסיכון עולה.
מקום האירוע – בבית, ברחוב או בבית חולים?
הבדלים גדולים נרשמים לפי מיקום ההתקף:
- בתוך בית חולים – סיכויי הישרדות גבוהים ביותר; טיפול מיידי
- בבית – תלוי במידת ההיענות של הסביבה ובמהירות הקריאה לעזרה
- ברחוב או במקומות ציבוריים – לעיתים נגישות לדפיברילטור משפרת סיכוי
- באזור מרוחק מהמרכז הרפואי – סיכון גבוה בשל עיכוב בטיפול
גיל ומצב בריאותי קודם
- אנשים צעירים ובעלי לב תקין לרוב שורדים טוב יותר
- חולי סוכרת, בעלי יתר לחץ דם, או כאלו עם אוטם קודם – בסיכון גבוה
- מחלות רקע נוספות כמו אי-ספיקת כליות או מחלות ריאה מחמירות את המצב
תגובת הסביבה
- ביצוע החייאה בשטח – מעלה משמעותית את הסיכוי לשרוד דום לב
- שימוש בדפיברילטור – ככל שמתבצע מוקדם יותר, כך הסיכוי להישרדות גבוה יותר
- מתן אספירין בשלב מוקדם – מפחית את גודל הנזק הלבבי
טיפול מהיר ומקצועי בבית החולים
- הגעה בזמן לחדר צנתורים
- פתיחה של העורק החסום בתוך פחות מ-90 דקות
- מתן תרופות נוגדות קרישה, חוסמי בטא ועוד
- טיפול ביחידה לטיפול נמרץ לב
מערך מציל חיים שפועל במהירות – משנה את התוצאה מקצה לקצה.
איך אפשר לשפר את הסיכוי לשרוד?
לזהות תסמינים בזמן
לא כל התקף לב נראה כמו בסרטים. חשוב לזהות את הסימנים ולפעול מיד.
תסמינים אופייניים:
- לחץ או כאב בחזה (לא תמיד חד)
- הקרנה ללסת, כתפיים, זרועות או גב
- קוצר נשימה, בחילה, הזעה קרה
- תחושת חרדה פתאומית או חולשה קיצונית
במיוחד בקרב נשים – הסימפטומים עשויים להיות לא טיפוסיים (עייפות, בחילה, קוצר נשימה בלבד).
לא להתמהמה – לפנות מיד לעזרה רפואית
- לא לחכות שזה "יעבור לבד"
- לא לנסות לנסוע לבד לבית החולים
- להזעיק מד"א וליידע את הסביבה
כל עיכוב, גם של 10 דקות, עשוי להשפיע על סיכויי ההישרדות.
שמירה על אורח חיים מונע
- איזון לחץ דם
- שמירה על כולסטרול תקין
- פעילות גופנית סדירה
- תזונה בריאה והפחתת עישון
- טיפול בסוכרת, במידת הצורך
המניעה הראשונית – וגם המשנית – קריטית.
מה קורה לאחר ההתקף?
ההישרדות מהתקף לב אינה סוף הסיפור. מה שקורה בשבועות ובחודשים שלאחר מכן חשוב לא פחות.
- שיקום לב – מסלול טיפולי מובנה הכולל כושר, ייעוץ תזונתי ותמיכה רגשית
- טיפול תרופתי קבוע למניעת אירועים חוזרים
- מעקב קרדיולוגי הדוק
- שינוי הרגלים בריאותיים לטווח ארוך
ללא שיקום ומעקב – הסיכון להתקף נוסף תוך שנה גבוה מאוד.
סיכום
הסיכוי לשרוד התקף לב תלוי בשורה של משתנים – חלקם אינם בשליטתנו, אך רבים מהם כן. ככל שמזהים מוקדם, מגיבים מהר, מקבלים טיפול מקצועי ונכנסים לתהליך שיקום אפקטיבי – כך משתפרים הסיכויים לא רק לשרוד, אלא לחזור לחיים פעילים ואיכותיים.
התקף לב הוא מצב חירום – אבל גם הזדמנות. למי שפועלים נכון, הנתונים מצביעים על סיכוי גבוה לצאת מזה – ולשפר את הדרך שבה חיים אחר כך.
