פרויקט מיוחד להפגת בדידות הקשישים בצל הקורונה:

הכירו את סיפורו המיוחד של אילן חזי שמתנדב אצל הקשיש מוסא פורוסטומיניאן מרחובות

עוד לפני שהופיעה בחיינו מגפת הקורונה, תקפה את העולם מגפה אחרת, שקטה ומסוכנת לא פחות- מגפת הבדידות. מצבי חיים השכיחים בגיל הזקנה כמו יציאה לגמלאות, אלמנו∙ת, בעיות בריאות וקושי ביציאה מהבית, מגבירים סיכון לבדידות בקרב קשישים. חוקרים גילו שבדידות ממושכת משבשת את תפקוד מערכת החיסון, ומעוררת תגובה דלקתית שהימשכותה לאורך זמן פוגעת פגיעה חמורה בבריאות. בדידות מגבירה את הסיכון למחלות לב, לשבץ מוחי, לדמנציה ולמוות בטרם עת.

נגיף הקורונה הוביל להתמודדות עולמית עם סכנה בריאותית, ובמקביל פרם את מרקם היחסים החברתיים בין בני האדם. המגפה כפתה על כולנו כללים נוקשים של ריחוק חברתי והישארות במרחב הביתי, והקשישים על אחת כמה וכמה. הקשישים נשארים לבדם, סגורים בביתם, חוששים לצאת ולפגוש אנשים פן ידבקו ויחלו ובינתיים בדידותם הולכת ומתעצמת.

במיוחד בתקופה זו, אך לא רק, מפעילה מכבי שירותי בריאות את פרויקט "נפגשים" המתמקד בסיוע על ידי מתנדבים עבור מטופלים הסובלים ממצבי בדידות. כל מתנדב משובץ למטופל ונפגש עמו בביתו, בתקופת הקורונה מתאפשרת גם התנדבות במתכונת טלפונית, לפגישה אחת בשבוע למשך שעה של בילוי משותף, שיחה, קריאת ספר או עיתון. הפגישות הללו יוצרות תחושת שייכות ואופטימיות בקרב המטופלים, וכמו כן נותנות למתנדבים תחושה של משמעות ונתינה משמעותיות ביותר. הפרויקט גם מחבר בין המרחבים השונים של "מכבי" לבין הקהילה בה הם פועלים, כאשר במחוז הדרום, שובצו מתנדבים לכ- 300 מטופלים, ועוד היד נטויה. אחד המתנדבים הוא אילן חזי, שמרכז את המתנדבים ברחובות, שיספר על החוויה שלו עם מוסא פורוסטומיניאן, אצלו הוא מתנדב (בן 80). אילן בן 60, מתגורר בקיבוץ גבעת ברנר, עובד כסמנכ"ל בחברה לשילוח בינלאומי ולוגיסטיקה.

אילן, אתה אדם כל כך עסוק, מה מביא אותך להתנדב בזמנך הפנוי?
"באתי מבית עם רקע התנדבותי, משפחתי המורחבת מתנדבת, עוזרת ותורמת בנושאים שונים כך שבשבילי זה היה מובן מאליו. כיום אני מתנדב בשרות מילואים בקצין העיר כמודיע נפגעים, מתנדב בקהילה התומכת של מועצת גבעת ברנר ועוד".

*במה אתה מרגיש שההתנדבות תורמת לך?
"התנדבות עושה אותי שמח יותר, מאושר יותר, לאחר כל מעשה ישנה תחושה טובה. זה נותן לחיי משמעות נוספת. אני נהנה להכיר אנשים ותחומי עניין חדשים, אני נחשף לדברים שלא ידעתי שקיימים. היכולת לגרום לשינוי חברתי, לתת אוזן קשבת, לתרום לקהילה ,להשלים למישהו משהו שחסר שאינו חומרי, להפוך אנשים לשמחים יותר ,להוציא מבדידות אפילו זמנית. אני מרגיש בר מזל שיש לי את האפשרות להתנדב ולתרום מזמני להפגת בדידות. השעה בשבוע שאני מקדיש לעניין ממלאת אותי סיפוק, אני מרגיש שהזמן שאני מבלה עם מוסא הינו בעל ערך ואינו מבוזבז".

ספרו לנו אחד על השני
חיוך רחב נפרש על פניו של אילן. "מוסא אדם יקר , בן 80, שעלה לישראל בגיל 43 מאיראן. הוא בעל משפחה, יש לו שלושה ילדים. הוא חי עם אשתו שלמרבה הצער סובלת מדמנציה. בעברו הוא כיהן כיו"ר ארגון יהדות איראן, היה מנכ"ל של אחד הבנקים הגדולים באיראן, מנגן על כלי נגינה שונים, ואף כתב ופירסם ספרים בנושא איראן." מוסא מאזין ומחייך אף הוא. "אני מסתכל על אילן ורואה בן אדם שהולך בדרך בה התחלתי אני כשהייתי צעיר. למזלי הטוב אילן אדם נחמד, מלומד, בעל ניסיון ובעל סבלנות."

מה קורה בפגישות ביניכם?
אילן: "התחלנו בקשר אחת לשבוע למשך כשעה ולפעמים יותר, בפגישותינו אני שומע ממנו סיפורים רבים על ההיסטוריה באיראן , על המשפחה, על בעיות היומיום ועוד. אני עוזר לו לארגן ולתייק חומרים שונים, בנושאים שונים שואל לדעתי ואני מנסה להשיא עצה טובה. אני נהנה מהזמן שאני שוהה במחיצתו של מוסא. הוא אדם עם הרבה ניסיון, חוכמת חיים, משכיל ,ידו בכל, איש ספר, מוזיקאי, אדם שהתנדב בעצמו רבות בעבר, הקים קרן מלגות לסטודנטים ועוד… היום אני כבר מחכה לפגישות שלנו לא פחות ממנו".
מוסא: "אני מאוד נהנה לשבת עם אילן, תמיד שמח שהוא מתקשר ותמיד יש לי זמן בשבילו. הוא עושה הרבה מעבר לתפקיד שלו, עם הרבה רצון ואהבה".

איך הגעת לפרויקט נפגשים?
"אני מתנדב במספר מקומות וראיתי שיש באפשרותי להקדיש עוד זמן לפעילות שתוכל לעשות טוב לאדם אחר. פניתי למכבי לאחר שהתוודעתי לפרויקט חדש המנסה לטפל בבעיית הבדידות אצל אנשים מבוגרים. עד אז לא הייתי מודע, הסברה הרווחת שזוהי בעיה של אנשים בודדים ללא משפחה ולהפתעתי זה ממש לא נכון. לאחר תהליך קבלה קצר נפגשתי עם אפרת קציר, העובדת הסוציאלית, שהתאימה לי מטופל, ומאז אנו בקשר קבוע."

*מה המסר שתרצה להעביר לקוראים?
"הבדידות הינה המגפה של המאה 21 ויש קשר בינה לבין בריאות נפשית וגופנית. היא תוקפת מבוגרים אבל גם צעירים. כולנו עסוקים, עבודה, בית, משפחה ,ילדים ,חוגים ומה לא… אבל אני מאמין שכל אחד יכול לתרום לפחות שעה בשבוע להפגת הבדידות. היום זה הם, ומחר זה אנחנו."

בתמונה: אילן חזי ומוסא פורוסטומיניאן

קרדיט תמונה: מכבי שירותי בריאות