זמני ההמתנה בחדרי המיון מתארכים, התפוסה במגמת עלייה ואחוז המטופלים המתים גדל. כך עולה מהדוח השנתי של משרד הבריאות "ביקורים במחלקה לרפואה דחופה – מאפייני הפעילות" . לפי הדוח, חלה עלייה בזמן השהייה בחדרי המיון ברחבי הארץ, ומחצית מהפונים לטיפול בשנת 2016 היו במקום יותר מכשלוש שעות. בית  החולים העמוס ביותר בישראל הוא המרכז הרפואי קפלן ברחובות, בו נרשמו 234% תפוסה בממוצע.  

זמני ההמתנה בחדרי המיון מתארכים, התפוסה במגמת עלייה ואחוז המטופלים המתים גדל. כך עולה מהדוח השנתי של משרד הבריאות "ביקורים במחלקה לרפואה דחופה – מאפייני הפעילות", שפורסם אתמול (חמישי) .לפי הנתונים, בשנת 2016 מחצית מהפונים למיון שהו במקום יותר מכשעתיים ו-55 דקות, לעומת כשעתיים וחצי שעות בשנת-2012.

עוד עולה מהדו"ח כי , אחד מכל חמישה מטופלים שהו במקום יותר מחמש שעות ו-6% היו בחדר המיון מעל תשע שעות.
מהנתונים נחשף העובדה  כי המטופלים שהגיעו בין שש לשבע בבוקר המתינו את הזמן הממושך ביותר.

בסוף שנת 2016 היו בבתי החולים בישראל 1,195 עמדות בחדרי המיון, זוהי ירידה של כ-10% בשיעור העמדות לנפש ביחס לשנת 2006.
כמו כן התפוסה הממוצעת באותה שנה הייתה 111%, עלייה של יותר מ-18% ביחס לשנת 2012.
בתי החולים העמוסים ביותר היו קפלן ברחובות, בו נרשמו 234% תפוסה בממוצע.
אחריו נמצאים בית החולים שניידר בפתח תקווה ושיבא ברמת גן.

אחוז המתים מכלל המטופלים שהגיעו למיון גם הוא ממשיך לעלות – מ-0.07% ב-2012 ל-0.09% ב-2016.
בבתי החולים מעייני הישועה, שניידר, לניאדו, יוספטל, שיבא והדסה עין כרם נרשם שיעור גבוה של מטופלים שהשתחררו מהמיון ונאלצו לחזור אליו כעבור פחות מ-24 שעות
בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים ישנו הסיכוי הגבוה ביותר שהמגיעים למיון יישארו לאשפוז במקום.
אחריו נמצאים בתי החולים בני ציון ורמב"ם בחיפה.

לעומת זאת, מספר הביקורים בחדרי המיון נמצא במגמת ירידה, מה שיכול להעיד על התחזקות הרפואה בקהילה.
מאז 2012, ירד שיעור סך הביקורים ב-3%, מרביתו בגילים הצעירים.
גברים מגיעים למיון הרבה יותר מנשים, ומבוטחי כללית מגיעים הרבה יותר ממבוטחי יתר הקופות.
סך הכל ביקרו בשנת 2016 כ-1.7 מיליון אנשים במיון לפחות פעם אחת.
65% מהם הגיעו עקב מחלה, 21% עקב סיבות חיצוניות ו-14% עבור לידה.