בבתי החולים בישראל יחלפו 20-75 דקות עד שמטופל שהגיע לאחר שבץ מוחי יעבור בדיקת CT או MRI – בקפלן הוא ייאלץ לחכות פחות מארבעים דקות . במסגרת שיעור הנשים שעברו ניתוח קיסרי וקיבלו אנטיביוטיקה לפני הניתוח קפלן מדורג במקום השלישי בארץ עם 99%.ביצוע הערכת כאב בקרב מאושפזים ב-12 השעות הראשונות לאשפוז. בבתי חולים גריאטריים הרצפלד במקום הרביעי עם 99% ונווה עמית בתחתית הרשימה עם 84%.
משרד הבריאות מפרסם היום (ד') את דו"ח המדדים השנתי לבתי החולים בישראל. הדו"ח בוחן אילו בתי חולים עמדו בסטנדרטים הרפואיים שנקבעו בתחומים רבים, מתוך רצון לאפשר למטופלים שקיפות על הנעשה במערכת הבריאות בישראל. הדו"ח, שכתבה ד"ר ענת עקה-זוהר, ראש התוכנית הלאומית למדדי איכות במשרד הבריאות.
כמו זמן ביצוע סי-טי / MRI מרגע ההגעה לבית החולים עם שבץ מוחי
לאיתור מיידי של נפגעי שבץ מוחי ולתחילת האבחון והטיפול יש חשיבות קלינית וטיפולית רבה. אבחון מהיר של מקור הבעיה הוא קריטי לקביעת המשך הטיפול בחולה. בדיקת סי-טי או MRI מאפשרת להבחין בין דימום מוחי לבין חסימה, ותקבע את הגישה הטיפולית בחולה.

היעד: גורמי המקצוע ממליצים כי הבדיקה תתבצע תוך 25 דקות ותאובחן על ידי מומחה תוך 45 דקות מרגע הגעתו של המטופל לבית החולים. הממוצע בבתי החולים לביצוע הבדיקה עומד על 38 דקות.וגם במרכז הרפואי קפלן ברחובות המספרים מדברים בדומה לממוצע בבתי החולים בארץ

בראש הרשימה: בתי החולים שעמדו בפרקי הזמן הקצרים ביותר לביצוע הבדיקה הם זיו (18 דקות), הדסה עין כרם (21 דקות) ונהריה (25 דקות).

בתחתית הרשימה: בתי החולים שבהם נאלצים להמתין הכי הרבה הם וולפסון (75 דקות), לניאדו (60.5 דקות) והשרון (59 דקות).

בקרב שיעור הנשים שעברו ניתוח קיסרי וקיבלו אנטיביוטיקה לפני הניתוח
ניתוח קיסרי הוא ניתוח נפוץ. בארצות הברית מתבצעים כ-3.1 מיליון ניתוחים קיסריים בשנה, ובישראל מתבצעים כ-28 אלף. מחקרים הראו שאנטיביוטיקה מניעתית הניתנת לפני ניתוח קיסרי מפחיתה במידה משמעותית תמותה ותחלואה עקב זיהומים לאחר הלידה.

היעד של משרד הבריאות: 90% מהנשים שעברו ניתוח קיסרי אלקטיבי או דחוף יקבלו אנטיביוטיקה לפניו.

בראש הרשימה: נהריה (100%), סורוקה (99%), קפלן (99%), העמק (99%).

בתחתית הרשימה: הצרפתי (71%), מעייני הישועה (72%) והמשפחה הקדושה (79%).

ביצוע הערכת כאב בקרב מאושפזים ב-12 השעות הראשונות לאשפוז. מחקרים מצביעים על כך שמאושפזים רבים בבתי חולים גריאטריים סובלים כאבים לאורך זמן, ושיעורם נע בין 45%-86%. הערכת כאב אצל קשישים הכרחית לאיתור קשישים הסובלים מכאב ולהתאמת הטיפול עבורם.
היעד של משרד הבריאות: תבוצע הערכת כאב ל- 95% מהקשישים מעל גיל 65 שהגיעו לבית החולים.

בראש הרשימה: מאיר (100%), נהריה (100%), אלישע (100%) פוריה (100%) והרצפלד(99%)

בתחתית הרשימה: הוד עמל ירושלים (55%), נאות טבריה (65%), נווה שבא באר שבע (71%) נווה עמית רחובות (84%)

איתור נשים עם דיכאון לאחר לידה
דיכאון קליני משמעותי, מעבר לדכדוך או לתחושת דיכאון קלה – הוא תופעה נפוצה לאחר הלידה. הגורמים לדיכאון רבים ומגוונים: היסטוריה של דיכאון לאחר לידה, גורמים תורשתיים, הערכה עצמית אימהית ירודה, קשיים בזוגיות, חוסר במערכות תמיכה, בעיה פיזיולוגית של ירידה חדה באסטרוגן ובפרוגסטרון ועוד.
הדיכאון נמצא כגורם מעכב בתהליך ההתקשרות בין האם לתינוק. בבריטניה נמצא ש-8%-15% מכלל היולדות לוקות בדיכאון לאחר לידה, כמחציתן עלולות לחוות הפרעה משמעותית בתפקוד אף שנה לאחר מכן.
היעד של משרד הבריאות: 80% מהנשים ימלאו בטיפת החלב שאלון הבוחן דיכאון לאחר לידה תוך שלושה חודשים מרגע הלידה.

בראש הרשימה: טיפות חלב של מכבי (87%) וטיפות חלב של כללית (83%).
בתחתית הרשימה: טיפות חלב של עיריית תל אביב (31%) וטיפות החלב בעיריית ירושלים (63%).

בדיקת התפתחות בדגש על שפה ותקשורת בגילאי 3-2 (טיפות חלב)
כישורי שפה הם קריטיים לשילוב בחברה ולהצלחה בבית הספר. שיעור הילדים בגיל 7-2 הסובלים מליקויי שפה ותקשורת נע בין 3.2 ל-19 אחוזים, והשיעור עולה עם השנים. אי לכך, איתור מוקדם של בעיות שפה ותקשורת חשוב כבר בשלבי הילדות המוקדמים. הגעה לטיפת חלב לבדיקת התפתחות עד גיל 3 שנים חשובה להערכת התקדמותו של הילד לפני גיל הגן. למרות זאת, שיעור הילדים המגיעים לבדיקה זו אינו גבוה.

היעד של משרד הבריאות: 90% מכלל הילדים הרשומים בתחנת טיפת חלב שמלאו להם שלוש שנים יעברו בדיקת התפתחות שפה ותקשורת.

בראש הרשימה: טיפות חלב של מכבי (80%) וטיפות חלב של משרד הבריאות (85%).

בתחתית הרשימה: טיפות חלב של עיריית ירושלים (71%) וטיפות חלב של לאומית (72%).

מתן מנה אחת של חיסון משולש או מרובע לפעוטות עד גיל 13 חודשים בטיפות חלב
חיסונים הביאו להכחדתן של מחלות קשות ולצמצום ניכר של מחלות אחרות בתקווה להכחדתן. חיסון משולש מגן בפני חצבת, חזרת ואדמת. בספרות המקצועית החיסון נמצא יעיל במניעת מחלות מידבקות ומסוכנות אלה. הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים בישראל ממליצה לתת את החיסון עד גיל 13 חודשים כדי למנוע חשיפה של ילדים לתחלואה קשה. איגוד רופאי הילדים בישראל תומך במדד שהציב משרד הבריאות של 75% מהילדים, אולם אף נותן שירות לא עמד ביעד הזה.
היעד של משרד הבריאות: 75% מהילדים יקבלו חיסון משולש או מרובע עד גיל 13 חודשים.

בראש הרשימה: טיפות חלב מכבי (67%) וטיפות חלב של משרד הבריאות (63%) (אך גם הן לא עמדו ביעד).

בתחתית הרשימה: טיפות חלב של לאומית (46%) וטיפות חלב של כללית (52%).

מכון הלב בבית החולים קפלן נמצא במקום השני בין בתי החולים בישראל (עם שני בתי חולים נוספים) בהפרש מזערי מהמקום הראשון. פרופ' קובי ג'ורג', מנהל המערך הקרדיולוגי, מסביר כי טיפול מהיר באוטם שריר הלב נגרם ע"י עורק שנחסם במלואו ומערב את כל עובי הדופן. "חשוב להבין כי אוטם לבבי נחשב מצב חירום קרדיאלי המצריך זיהוי וטיפול מוצלח ומוקדם ככל האפשר. טיפול מהיר מפחית תחלואה והתדרדרות מצם החולה, עד מוות, בטווח הקצר והארוך כאחד. מכאן, החשיבות הגדולה בהמלצה של איגוד הקרדיולוגים האמריקאי לביצוע צנתור תוך 90 דקות", הוא מסביר.

ד"ר קרלוס גרוזמן, מנהל המרכז הרפואי קפלן, אמר כי מדובר בשיפור משמעותי בתוצאות האיכות של בית החולים לעומת שנה שעברה ומאז הכנסה לתפקיד של ההנהלה החדשה בראשותו. "דו"ח מדדי האיכות מוכיח כי מתבצעים תהליכי עבודה משמעותיים בקרב כלל הצוותים הרפואיים בבית החולים המביאים לשיפור מתמיד באיכות הטיפול הרפואי למען המטופלים", הוא מסביר. "רק עמידה עיקשת על תהליכי עבודה מסודרים ומוקפדים יכולה להביא לתוצאות מרשימות אלו ואנו גאים על כך וממשיכים ביתר שאת בשיפור מתמיד", הוא סיכם.

"אני מאמין בכל לבי שמה שלא מדיד אינו מנוהל. דבר שאין לו כלי מדידה ומעקב, עלול להיות מטופל בחוסר מקצועיות ובאי קידום נכון" אמר שר הבריאות יעקב ליצמן "המחויבות שלנו לוודא שאיכות הטיפול הרפואי בישראל תמשיך להיות מהטובות בעולם. במטרה זו, אנו מובילים בשנים האחרונות את התכנית הלאומית למדדי איכות במערכת הבריאות".

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הוסיף: "תכנית המדדים הלאומית היא דוגמה ליישומו של מידע הנאסף במערכת הבריאות, בעת קביעת מדיניות ותכניות התערבות, מבוססות ראיות. התכנית מאפשרת בדיקה קבועה ודינאמית של איכות שירותי המניעה, האבחון, הטיפול והשיקום הניתנים על ידי ארגוני הבריאות. הממצאים העולים מהמדידה, מאפשרים לזהות פערים, מגמות ושינויים בין מקומות, ומובילים להחלטות מדיניות ולנקיטת פעולות בשטח".