"עפתי בממ"ד אבל יצאנו בחיים", רגע לפני השבת, שוחחנו עם עו"ד דקלה אסייג ירמיהו שפונתה עם בעלה וילדיהם מרחוב טלר – זירת נפילת הטיל.
"לא הצלחתי לרדת במדרגות בגלל שברי זכוכיות של הבית, ברמה שנאלצתי לנעול את הנעליים של הבן שלי. יצאנו לרחוב שהיה הרס מוחלט מבלי לדעת מתי ואם נוכל לחזור הביתה. הכל נשאר בבית – מה שהיה לנו זה רק ניידים, אפילו לא הארנקים ומסמכים, הכל נשאר בבית. בגלל שפרצה אש בבניין הסמוך לא הורשנו להכנס לרחוב".

דקלה משחזרת את רגע הפגיעה: "פתאום שמענו בום חזק ועפתי בממ"ד מההדף. ברגע שאתה מבין שהרולטה היא הפעם אצלך בבית זו חוויה מטלטלת, לא מאחלת לאף אדם. עוצמת הפגיעה היתה כל כך קשה ומורגשת לכולם, הכל היה מנופץ. כשיצאתי וראיתי בשניות הראשונות את ההרס לא הצלחתי לעכל מה אני רואה – חלק מהדירות עלו באש, חלק הרוסות. כל מה שקיוויתי זה שלמרות המראות הקשים כולם נותרו בחיים ואכן זה קרה".

"למחרת הגיעו לדירה אנשי מס רכוש ואמרו לנו ספציפית, שאנחנו יכולים להשאר בבית, כלומר לחזור לגור בו כשכולו שברי זכוכיות והרוס, היינו בהלם שזה מה שהם אמרו לנו. אבל אני חייבת לציין – פניתי לראש העיר מתן דיל וקיבלתי מענה מהיר. הוא פשוט אמר לי 'דקלה אם אתם מרגישים לא בטוחים אז אין שאלה בכלל ואני מטפל בזה מיד'".

"מנהל האגף המוניציפאלי מהעירייה, בחור בשם צביקה מדהלה, יצר איתי קשר ופינו אותנו למלון לאונרדו. בהתחלה חשבו להעביר אותנו למלון בירושלים אבל הם היו מאוד אמפתיים כי הם הבינו שהמשרד שלי בפארק המדע".

הרגשה טובה כשכולם דואגים
"המפגשים עם שאר המפונים בארוחות, במסדרונות, כל מי שאני פוגשת אסיר תודה לעיריה. גם ראש העיר היה כאן כמה פעמים, צוותי הרווחה שלו כאן, ממש מרגישים אותם ואת הסיוע שלהם".
האתגרים הכלכליים
"אבל בכל מה שקשור בשיפוץ הדירות שלנו כאן אנחנו כבר תלויים בעניין הפיצוי. מטבע הדברים יש אנשים שידם משגת ויש כאלה שפחות – אלה שפחות הם פשוט אובדי עצות. הם אמורים לשפץ את הדירות שלהם מהכסף שאין להם".
המשפחה והילדים
דקלה נשואה לקצין משטרה ולהם שלושה ילדים: הגדול חייל קרבי בן 20 שהיה באותם רגעים בצבא, השני בן 16 ובן 11 שהיו בבית.
"הבן שלי חייל לוחם בקורס, מאוחר יותר התקשרתי למפקדים שלו שיספרו לו כי חששנו שהוא ישמע על זה או יזהה את הבית דרך התקשורת. בישרתי לו על זה והוא היה בהלם". על הבן הקטן סיפרה דקלה: "כשיצאנו מהממ"ד וראינו את ההרס אני עצמי הייתי נסערת, הבן שלי בן 16 אמר לי והרגיע 'אמא יהיה בסדר זה רק רכוש'".
בנה של דקלה בן ה-11, נשמע בסרטון משוחח עם חברו בפלאפון ושניות לאחר האירוע אומר: " הבית מת".

התמיכה הקהילתית
"גם בבתי הספר שלהם – בתיכון דה שליט בני שבכיתה י' והקטן בכיתה ה' בפרחי המדע – גם מהם קיבלנו יחס מחמם לב. התקשרו בעיקר, התעניינו, דאגו, גם המנהלים והיועצות אלינו ולילדים. ישראל היפה שאתה מגלה ברגעים הקשים. זו חוויה מטלטלת שהלוואי שהיתה נמנעת מכל אחד מאתנו ואני מאחלת שתמנע מכל אזרח במדינה – ועדיין, נשאר חזקים ומאוחדים".

המסר של דקלה לעתיד
"מה שמנחם אותנו היום, שזה נגמר ברכוש בלבד ובטוחה שנתגבר על זה, שנחזור לבתים כולנו חזקים יותר ונתגבר על זה וזה יעבור בשלום. בסוף כולנו באמת מודים לאלוהים שיצאנו בשלום ונוכחנו לדעת שיש לנו ראש עיר יוצא מן הכלל. בתוך כל הכאוס הזה הוא עצר ונתן לי מענה אישי ופתרון, ויישר כוח גדול לעירייה".