פרשת בא – גיבוש עם ישראל

מאת: איתמר פישר ממערך הכיבוי רס"ן במיל'

בפרשה מתוארת יציאת עם ישראל ממצרים, ובורא עולם אומר למשה רבנו על המצווה שחלה על בני ישראל לקיים בצאת ממצרים: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"
נשאלת שאלה, מדוע מצווה זו היא הראשונה, הרי יש חשובות ומהותיות יותר?
עד צאתם של עם ישראל ממצרים, בשעבוד ובפרך, הם לא היו עם אחד מגובש ומלוכד, אלא פשוט צאצאים של אותו אדם, יעקב אבינו שנקרא גם ישראל, לכן הם נקראו בני ישראל.
מטרת השעבוד הייתה בכדי לגבש אותם לעם אחד, היה עליהם לעבור את עול השעבוד בכדי שהתורה תקרא להם לראשונה בפרשה "עדת ישראל" ומשמעות המילה עדה הינה עם.
יחידה אחת, מלוכדת ומאוחדת.
אז מדוע סימון לוח שנה יהודי הוא המצווה הראשונה שנצטוו ביציאתם ממצרים?
מסבירים שעד יציאתם הם חגגו את חגי מצרים, נהגו את חגי המצרים והיו מצרים במרבית המנהגים,
כאשר עם עובר קושי ומתלכד סביבו נדרש להוסיף לו סממן זהות עצמאי, חדש בשביל להמחיש את הייחודיות והיחד.
לכן נצטוו עדת ישראל בצאתם ממצרים לחגוג לראשונה את לוח השנה שייחודי רק להם.

קושי, מכאוב, שעבוד הם גורמים שביום יום ובקושי נראים ללא אור בקצה, אך תחת הנהגה מלכדת, הקושי יכול להפוך למשהו חיובי, לחזק ולרומם.

שבת שלום

זמני כניסה ויציאת השבת:
תל אביב: 16:29-17:32