פרשת "בהר-בחוקותי" – גבולות
מאת: רס"ן במיל איתמר פישר ממערך הכיבוי וההצלה
תחילתה של הפרשה עוסקת בנושא "השמיטה".
"כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם… ושבתה הארץ"
שנת שמיטה מתקיימת כל שנה שביעית, כמו שבת שמתקיימת כל יום שביעי.
שואלים חכמים, מה מהותה של מצווה זו? מדוע יש צורך לכתוב ולהקדיש לה פרשה שלמה לעם ישראל , שעדיין נמצא במסעו במדבר?
יצר הרכושנות של האדם, הוא יצר חזק ביותר.
כאשר בעל קרקעות מעבד את אדמתו קיימת אפשרות שתחושת "השלי" "האני" והרגשת האדונות תשתלט על האדם.
לכן מצווה התורה אותנו, "שש שנים תזרע שדך… ובשנה השביעית שמיטה"
השנה השביעית והיום השביעי מלמדים את האדם כי הוא לא בעל הבית, הוא עובד, עמל, יוצר, אבל הוא נתון במערכת שלמה של חיים.
מערכת שלמה של גבולות ובלמים, מתי מותר ומתי אסור, גבולות למושגים של "אני" ו"שלי". שנדע תמיד לכבד האחד את השני, גדול כקטן.
שבת שלום
זמני כניסה ויציאת השבת:
ת"א: 19:07-20:10
