"ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבךּ, ובנימין בכה על צואריו" – האירוע המרגש הזה מתרחש כאשר יוסף מתגלה לאחיו במצרים.
רש"י מפרש שהבכי המשותף היה בו גם מימד נבואי, כאשר יוסף בוכה על חורבן שני מקדשות שעתידין להיות בחלקו של בנימין בארץ ישראל, ואילו בנימין בוכה על חורבן משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף.

מדוע הם בוכים כל אחד על החורבן של השני, ולא על החורבן האישי?
מכיוון שאין בכוחו של הבכי לתקן את הדרוש תיקון, אלא ההזדהות עם הזולת רק מסייעת לו לקבל כוח, אבל לתקן את ה'חורבן האישי' הוא יצטרך בעצמו.

כאשר אנו רואים מישהו אחר בבעיה, אפשר לעזור לו גם על ידי הזדהות איתו.
לעומת זאת, כאשר אנחנו עצמנו נדרשים לתיקון עצמי, לא יעזור שום בכי, צריך פשוט לפעול ולתקן את המצב.

הדלקת נרות שבת (מרכז): 16:26.

שבת שלום.
הרב מאיר כהן, חב"ד קרית עקרון

בית כנסת חב"ד פתוחה עבורכם
רח' שלמה בן יוסף 28 קריית עקרון
קבלת שבת: 16:50 | שחרית: 08:00