פרשת וילך -שבת שובה – לחיות או למות על קידוש ה'

מאת: לוחם האש איתמר פישר רס"ן במיל'

בראש השנה קראנו את דברי הנביא ירמיהו: "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵםּ… מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵך… וְשָׁבוּ בנים לגבולם"
מדוע דווקא רחל אמנו זכתה להיות השופר שדרכו מתבשרים אנו על גאולת בניה? במה שונה רחל מששאר האימהות והאבות?
מספרים שכאשר כעס בורא עולם על ישראל ניסו גדולי האומה לשכנעו לחוס עליהם.
אברהם אבינו אמר- העליתי את בני לעולה בשבילך…
יצחק אבינו אמר- לא התנגדתי לאבי כאשר רצה להעלות אותי כקורבן לך…
יעקב אבינו אמר- 20 שנה עבדתי בבית לבן ואח"כ בא עשו להרוג את בני ומסרתי עצמי במקום…
משה רבנו אמר- 40 שנה הובלתי את ישראל במדבר….
ואז פתחה רחל אמנו ואמרה-
ידוע שיעקב עבד בשבילי 7 שנים ובהגיע השלב בו היינו צריכים להינשא החליפני אבי עם לאה אחותי, סבלתי בשקט את הבושה ורק בכדי לא לבייש את אחותי, מה אני בשר ודם מסרתי עצמי למען אחותי, אתה לא תחוס על עמך ישראל…?
מה ההבדלים בין תשובות האבות לתשובתה של רחל שזכתה שדמעותיה הכריעו את הדין?
מסבירים שהאבות לימדנו כיתד למות על קידוש ה' אך רחל לימדה אותנו כיצד לחיות למען תוך וויתור על רצונותיה למען האחר. בכך זכתה.
שנדע ונצליח להיות למען האחר ולמען הזולת.

זמני כניסה ויציאת השבת:
תל אביב: 18:35-19:29