פרשת ויקהל – כוחה של קהילה
מאת: רס"ן במיל' איתמר פישר
פרשת ויקהל עוסקת באחד הרגעים היפים של התארגנות, התגייסות והתחדשות.
אחרי חטא העגל והמשבר הקשה בין עם ישראל לאלוהים, מגיע רגע שבו משה כונס את כל העדה ופותח בציווי חדש – לבנות יחד את המשכן, מקום שיבטא את הקשר המחודש בין העם לה'.
כל אחד ואחת מהעם תורמים, משתתפים, מתנדבים ומביאים את כישוריהם לטובת מטרה משותפת.
הפסוק בפרשה "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים, כֹּל נְדִיב לֵב" מתאר את ההתלהבות, השותפות והלב הפתוח של העם. הגברים והנשים כאחד מביאים את תרומתם – זהב, כסף, תכלת, עזים, מלאכות יד – כל אחד לפי יכולתו.
*עם שלם מתארגן מחדש ומכוון את האנרגיה שלו ליצירה בונה.*
לא סתם נכתב תיאור ההירתמות הציבורי סביב הקמת המשכן, חכמים רוצים ללמד אותנו מהי כוחה של הקהילה – כוחה של קהילה, צוות , משפחה – נבחן לא רק ברגעי משבר, אלא בעיקר בדרך שבה היא בונה את עצמה מחדש.
כשאנחנו מצליחים לא רק להתאחד מול אויב, אלא להתאגד למען בנייה, יצירה או מטרה משותפת – שם טמונה עוצמה אמיתית.
מי ייתן וננסה לשים לב לזמנים ולמקומות שבהם אנחנו יכולים "להיקהל" – כלומר, להתחבר, להירתם, לתרום מהלב והכישורים שלנו, אפילו בדברים קטנים: לעזור למישהו בצוות, להציע יוזמה בקהילה, לחבר בין אנשים. לפעמים אפילו מחמאה טובה או שיחת אכפתיות יכולים להיות ה"תכלת והזהב" שלנו.
*שבת שלום* של אחדות, עשייה ונדיבות לב!
זמני כניסה ויציאת השבת:
ירושלים: 17:11-18:28
תל אביב: 17:31-18:30
חיפה: 17:22-18:30
באר שבע: 17:32-18:30
