פרשת חיי שרה – על אובדן, התחדשות ואמונה

מאת: רס"ן במיל' איתמר פישר ממערך הכיבוי וההצלה

פרשת חיי שרה מתחילה בפטירתה של שרה אמנו: "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ". המוות של שרה מסמל את סוף עידן אחד ותחילתו של עידן חדש במשפחת אברהם.

במהלך הפרשה, אנו עדים לאבלו של אברהם, אבל גם להחלטותיו הפועלות להבטחת המשך השושלת. הוא רוכש את מערת המכפלה בחברון כדי לקבור שם את שרה: "וַיְכַל אֶת הַמַּעֲרָה… לַאֲחֻזַּת קָבֶר מֵאֵת בְּנֵי-חֵת".

אברהם אינו נותן לאבל לשתק אותו, אלא ממשיך לפעול למען עתיד משפחתו בכך שהוא שולח את עבדו למצוא אישה לבנו יצחק. המפגש בין העבד לרבקה מלווה באמונה ובסימנים מהשמים: "וַיֹּאמֶר: בָּרוּךְ ה', אֱלֹהֵי אֲדוֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדוֹנִי".

המסר המרכזי שניתן ללמוד מפרשה זו הוא על ההתמודדות עם אובדן והכוח להמשיך קדימה למרות הקשיים. לאורך כל הפרשה אנחנו קוראים על מקרה של אבלות אך תמיד עם פעולה שצמודה בהמשך ישיר לאבל. מתוך האבל, אברהם בוחר לגדול, לצמוח ולהמשיך לחיות. הוא לא נותן לאבל לשתק אותו אלא ממשיך לפעול עם הצער והקושי.

אברהם מלמד אותנו גם על כוחה של אמונה והתמדה. האמונה בה', התמדה במעשים טובים והיכולת להמשיך ולבנות מחדש הן אבני יסוד בחיים אישיים ובחברה.

שבת שלום

זמני כניסה ויציאת השבת:

תל אביב: 16:15-17:16