פרשת כי תשא – הנהגה אמיתית על אף שינויים גדולים

מאת: רס"ן במיל' איתמר פישר ממערך הכיבוי

פרשת השבוע עמוסה באירועים משמעותיים, בעיצוב דרכו של עם ישראל ובדרך הנהגתו של משה רבנו.
מצד אחד מסופר סיפור חטא העגל ומצד שני מתואר איסוף כספים לבניית המשכן "מחצית השקל".
עם ישראל שאך לא מכבר יצא ממצרים וחווה ניסים ונפלאות נמצא במסעו במדבר, משה רבנו עולה השמימה להביא את לוחות הברית שנכתבו ע"י אלוהים.
מה ישראל עושים במקביל? מחליט לבנות עגל ולהכתירו לאלוהים החדשים.
לאחר 40 יום, משה יורד ולנגד עיניו מתגלה עגל הזהב וסביבו עם ישראל, משה רבנו באכזבתו הרבה שובר את לוחות הברית תחת ההר.
אך למרות הקושי העצום מצד משה והכעס הרב מצד אלוהים, משה מלמד זכות על עם ישראל, הכיצד? ומדוע בחר משה דווקא בפעולה של שבירת הלוחות?
הפרשה הקודמת מספרת שקבלת התורה נכפתה על ישראל "הר כגיגית".
משה לוקח את לוחות הברית ושובר אותם תחת ההר, תחת אותו הר שכפה על עם ישראל.
משה אומר במעשהו זה – לוחות שנתנו בכפייה, אין עתידים להחזיק, אין כפיה ברוחניות.
כל דבר שבא בכפייה, אפילו החשוב ביותר לא יכול להתקיים.
משה ממשיך וטוען לטובת עם ישראל למול האלוהים:
"ילך נא ה' בקרבנו כי עם קשה עורף הוא, וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו"
ובעברית פשוטה, פונה משה לאלוהים ואמור לו, מדובר בעם של עקשנים, בוא תראה, ואנא ממך סלח להם.
העקשנות שלהם היא אומנם גרמה להם לחטא נורא שכזה אך היא זו שהביא אותם עד הולם. בזכות עקשנותם הם צלחו את כל התלאות והייסורים של הקמת האומה, העבדות במצרים עד שהגיעו למעמד זה של אומה חזקה למרות ובזכות הקשיים והמחלוקות הרבות.
***********
בהמשך מפורט הציווי לאיסוף כספים לטובת המשכן, לטובת מרכז רוחני לעם ישראל.
אך עם הציווי על איסוף כספים מגיע ציווי תמוהה: "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל"
התרומה ניתנת שווה בשווה, אין מי שזכאי לתרום יותר ואין מי שפטור לתרום פחות, עם ישראל בתרומתם הציבורית שווים וככה חלקם בתרומה לבניית המשכן.
***********
אנו נמצאים בימים טרופים בחברה הישראלית,
מצד אחד עומדים נציגי עם ישראל שבשלטון ומובילים רפורמה במערכת המשפט,
מן הצד השני עומדים נציגי עם ישראל שמובילים מחאת עצומה כנגד המהפכה המשפטית כהגדרתם.
במעשיו של משה רבנו, גדול מנהיגי האומה היהודית ישראלית, מלפני 3000 שנים הוא מראה לנו כיצד לנהוג גם כאשר שבר גדול מפלג את העם.
אין עתיד בכפיה – רפורמה שתעבור בצורה דורסנית וללא שיח דינה לא לשרוד.
לא בכדי לוחות הברית שכתב משה רבנו, הלוחות השניים, הם אלו שכתב משה בהוראה משמים, כנציג העם בשותפות, הם אלו ששרדו והתקבלו בעם ישראל לדורות.
ומה חלקו של עם ישראל? שותפות מלאה ושווה.
אומה וחברה לא יכולה להתקיים ללא הטייס כמו שאינה יכולה ללא הלוחם בגבעתי או בשריון.
כלכלה לא יכולה להתקיים ללא ההייטק כקטר במידה זהה שאינה יכולה ללא עוזרת הבית, הגנן או המורה.
האומה גדולה יותר מכל מחלוקת וחובה עלינו להתווכח, זוהי דמוקרטיה אך גם חובה עלינו לשמור עליה ולהמשיך לשרתה למרות ועל אף הקשיים.
משה רבנו ידע לשלב את כל קולות העם, להוביל אותם כשווים, במשברים ובהצלחות כאחד.
טובת האומה היא זו שעמדה לנגד עיניו.