פרשת ראה – מתן צדקה ע"פ הצורך
מאת: רס"ן במיל איתמר פישר
בפרשה ישנו פסוק מעניין:
"לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ… כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ"
הפרשה נותנת דגש על מצוות הצדקה ועל הסיוע לנזקקים ומלמדת אותנו דרך חשובה.
ישנן קדימויות בעשיית הצדקה וכל אחת קודמת לרעותה.
עניי ביתך קודמים לעניי עירך, עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת וכך הלאה.
מסבירים חכמים, בכף ידיו של האדם אין כל האצבעות שוות. יש האחת גדולה וארוכה מרעותה והאחרת קצרה יותר. כל זה ניכר דווקא שהאדם פותח את כף ידו ולא קומץ את אצבעותיו לאגרוף.
כי בשעת הקמיצה – כל האצבעות נראות שוות מבחוץ ואין ההבדל ניכר בהן.
זה מה שמלמדת אותנו התורה בפרשה, "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ" ותגיד, כל העניים שווים כאותה יד קמוצה אלא "כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ" ולכל עני ונזקק תן לו כפוי הראוי לו וכפי שנדרש לפי צרכיו.
שבת שלום
זמני כניסה ויציאת השבת:
תל אביב: 19:07-20:07
