ממחלף בן שמן נצא לכביש 443 לכוון מודיעין, נעבור את הפנייה למבוא מודיעים ונפנה לפי שילוט שמאלה אל “קברות המכבים”. כאן, סמוך לשלט הכתום הגדול “קברות המכבים”, חצובות בסלע שתי שורות של קברי-פיר מלבניים, כשני מטר עומקם ובתחתית כל אחד מהם שתי גומחות-קבורה.
כיום ידוע, כי קברים אלה אינם של המכבים וזמנם מאוחר כמה מאות שנים למות המכבים. אף על פי כן, מזהה כאן המסורת את מקום קבורתם של מתתיהו הכהן ובניו. בפי הערבים קרויים הקברים “קובור אל יהוד” – קברי היהודים” – שם שסייע לחיזוקה של מסורת זו. המסורת התקבעה בתודעה בתחילת המאה ה-20 בעקבות טיולי בי”ס מקוה ישראל לאתר.
לאחר סיור קצר בין הקברים, נפנה מעט צפונה אל אתר ההנצחה לחללי צה”ל שנפלו בהגנה על האזור. בתצפית צפונה מעבר לנחל מודיעים נמצא הכפר הקטן אל-מידיה. רוב החוקרים נוטים לזהות בכפר זה, או בתל א-ראס הסמוך לו, את מודיעים – מולדת המכבים. מכאן נלך או נסע בדרך נוחה מסומנת באדום, כ- 800 מ’ בכוון צפון-מערב עד שנגיע למבנה ישן בין עצי היער מימין לדרך. האתר, המכונה חורבת הגרדי (כינויו של יוחנן החשמונאי) מזוהה ע”י חלק מהחוקרים כמקום קברי החשמונאים.
המרד פרץ במודיעין אך עיקר הקרבות עם היוונים לא נערכו באזור מודיעין, שהוא שטוח יחסית ולכן קשה להפתיע בו צבא מסודר וגדול כמו הצבא היווני. כדי לנצל את יתרונו היחסי העדיף יהודה המכבי להלחם בהרי יהודה התלולים והמחורצים בנחלים, אזור המתאים למלחמת גרילה כמו זו שניהל נגד היוונים. את חכמתו הצבאית הביא לשיא בקרב אמאוס נגד צבאו של המצביא גורגיאס. בתכסיס הנלמד עד היום משך יהודה את הצבא היווני הרחק מבסיסו הגדול ליד אמאוס שבעמק איילון ובחסות החשיכה עקף את היוונים במסע לילי ועם שחר התקיף את הבסיס הריק משומרים ושרפו.
“הספא של השפלה”
בתקופה ההיא נודעה אמאוס במעיינות החמים שלה בזכותם הפכה לעיר מרחצאות פופולרית. נראה שהשם אמאוס הוא שיבוש המלה העברית “חמת” ( כמו חמת גדר, חמת טבריה וכו’). כיום כבר לא נותר זכר למעיינות חמים, אך מספר מעיינות קטנים בשטח פארק קנדה ושרידי מערכת המים מאז מהווים בסיס לטיול משפחתי קצר ויפה בעמק המעיינות.
כדי להתרשם מהנוף של אזור קרבות יהודה ביוונים במעלה בית חורון ואמאוס נעלה אל הגבעה שבראש פארק קנדה, באזור בו שכן תל איילון. לשם כך נכנס בכניסה הראשית של פארק קנדה ונמשיך עם הכביש ודרך העפר ישר עד למעלה. משם נצפה צפונה אל מעלה בית חורון והרי יהודה הנוטים בתלילות אל העמק. מעלה זה, המקביל לכביש 443 לירושלים, היה בימי קדם הדרך הראשית אל העיר למרות שהיה צר בקטעים מסויימים, דבר שנתן לצבא הקל של יהודה המכבי יתרון מול הצבא היווני הכבד.
