טעויות באבחון סרטן השד מתרחשות כשרופא אינו מגלה או אינו בודק כראוי מסה חשודה. טענת רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה שנחשבת לשכיחה ביותר היא כאשר הרדיולוג טועה בקריאת ממצאי הבדיקה. בסך הכול, אלה הן טעויות האבחון הנפוצות ביותר שעורכי דין לרשלנות רפואית נתקלים בהן.
עורכי הדין שמתמחים ברשלנות רפואית מייצגים את הקורבנות ובני משפחותיהן שמבקשים פיצויים בגין אבחון מוטעה או רשלנות רפואית. אם אתם מאמינים שיש לכם מקרה של רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה, צרו קשר עם עורכי הדין לשם ייעוץ על מנת לדון בתביעת אבחון מוטעה של סרטן השד.
כשסרטן השד מאובחן מוקדם, ברוב המקרים ניתן לרפא אותו
ברוב המקרים, כשבדיקת ממוגרפיה מבוצעת בזמן והתוצאות שלה מפורשות כראוי, ניתן להציל את חיי הנבדקת ולרפא את הסרטן בשלבים מוקדמים. אבל ההשלכות של אבחון מוטעה של סרטן השד עלולות להיות חמורות ולעתים קטלניות, מכיוון שגילוי מוקדם הוא התקווה הטובה ביותר של חולת סרטן השד להחלים מהמחלה.
איתור סרטן השד בשלביו המאוחרים מגדיל באופן משמעותי את הסיכון למוות. כשהסרטן מתגלה בשלב מוקדם ומוגבל לחזה, שיעור ההישרדות לחמש שנים מתקרב למאת האחוזים. לעומת זאת, האבחנה בשלב רביעי לעומת שלב ראשון מורידה את שיעורי ההישרדות בסביבות 74%.
הסרטן הנפוץ ביותר שפוגע בנשים
למרבה המזל, בזכות מאמצי הסקר המוקדמים, כ-44% מהמטופלות מאובחנות בשלב הראשון ואילו רק כחמישה אחוזים מהן מאובחנות בשלב הרביעי. נתונים אלו מובילים למצב בו שיעורי ההישרדות מסרטן השד מתואמים היום חזק עם גילוי וטיפול מוקדם.
מלבד סרטן העור, סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר שפוגע בנשים. עד אחת מתוך שמונה נשים ישראליות יחלו במחלה במהלך חייהן, וניתן למנוע כמה מקרי מוות אם רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה לא תוביל לעיכוב באבחון ובטיפול.
מקרי רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה
לא תמיד המוחים הסכימו לגבי הגיל בו נשים צריכות להתחיל לעבור בדיקת ממוגרפיה. חלק מארגוני הבריאות קובעים שהגיל המתאים הוא ארבעים, חלקם מאמינים שגיל 45 הוא הגיל הנכון, ורוב הארגונים הבריאותיים קובעים שגיל חמישים הוא גיל החובה להתחיל לעבור בדיקות ממוגרפיה.
כך או אחרת, נשים צריכות לבצע סקר פורמלי בין הגילאים 25 לשלושים, ולהתחיל לעבור בדיקת ממוגרפיה שנתית מוקדם יותר, אם הן בסיכון גבוה. מה שכולם יכולים להסכים עליו הוא חשיבות הגילוי המוקדם. רופאים ראשוניים, רדיולוגיים וכל רופא שבודק חולת סרטן שד פוטנציאלית, נדרש לבצע את סטנדרט האבחון ההולם על מנת לאבחן את המחלה במהירות.
איך מוכיחים רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה?
בתביעת רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה, התובעת יכולה להוכיח רשלנות, באמצעות ראיות, על כך שהרופא השמיט התייחסות לממצאים חשובים בבדיקה, או עיכב ביופסיה או בדיקת אישור אחרת, כשהסימפטומים של הנבדקת הצביעו על אפשרות לסרטן.
רופאים ממהרים לפעמים לחשוב שמטופלות מגיבות באופן מוגזם לשינויים קטנים בחזה שלהן. אבל אחד המושגים העיקריים של בדיקת סרטן השד מסתמך על זיהוי המטופלת בכל מצב של אי-תקינות בחזה בשלב המוקדם ביותר, על מנת לאפשר לרופאים לבצע בדיקות אבחנתיות.
במקום להפנות לבדיקה מתאימה, הרופאים רק מושכים בכתפיהם
לעתים קרובות מדי, מטופלות מדווחות על תסמינים חשודים, ומבקשות את תשומת לב הרופאים, אך הרופאים מושכים בכתפיהם במקום להפנות את המטופלת לבדיקת המעקב המתאימה על מנת לאשר או לשלול אבחנה של סרטן השד.
מקרי רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה הנפוצים ביותר כרוכים בתרחישים הבאים:
- הימנעות מביצוע ממוגרפיה אבחנתית.
- הימנעות מיידוע המטופלת על תוצאות הממוגרפיה.
- ביצוע שגוי של בדיקת אולטרסאונד.
- פרשנות שגויה של בדיקת אולטרסאונד.
- הערכה שגויה של הגוש בחזה.
- הימנעות מהפניה לרופאים מומחים כדי לוודא שהמטופלת מקבלת טיפול לסרטן.
- העדר מעקב אחר תקינות תאי רקמת שד שפירים כרגע.
מתי אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה?
כשסרטן השד אינו מאובחן כהלכה, או שאינו מאובחן כלל, עדויות למצב בו הרופא פירש באופן שגוי את תוצאות בדיקת האבחון הן לרוב הבסיס לתביעת רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה. במקרים רבים, הרשלנות מתחילה עם רדיולוג שמבצע בדיקת ממוגרפיה באופן שגוי. בדיקה זו היא קו ההגנה הראשון באבחון סרטן השד.
תרחישים מסוימים שמובילים להחמצת סרטן השד כוללים:
- העדר מיומנות מקצועית של הרדיולוג.
- עייפות כתוצאה משעות עבודה ארוכות ומאומצות.
- הסחות דעת.
- רעשים אנטומיים בצילומים.
- הבדלים דקים במראה של כמה סוגי סרטן
- העדר ידע בפרשנות מדויקת של ממצאי הבדיקה
- ושגיאות תפיסתיות.
אבל אין שום תירוץ להחמצת סרטן בבדיקת ממוגרפיה כשהסרטן מופיע באופן ברור, ובמקרים אלו, למטופלת יש עילה מוצקה לתביעת רשלנות רפואית בבדיקת ממוגרפיה.
