בימים האחרונים השלימה משטרת ישראל את התחקיר שעסק בהיבטים שונים בהפעלתו של הסוכן אנטון רומן ז"ל שנרצח ב-15/6/17. ממצאי התחקיר הוצגו למפכ"ל המשטרה ולגורמי הפיקוד הרלוונטיים. צוות התחקירים בראשות ראש חטיבת המודיעין באגף החקירות והמודיעין, כלל בין היתר, נציגות בכירה ממחלקת איסוף בחטיבת המודיעין, ימ"ר מרכז, מערך הסוכנים בחטיבת המודיעין וגורמי מפתח במבצע ההפעלה.
אנטון רומן, פעיל מרכזי בארגון פשיעה שהופעל כסוכן של היחידה המרכזית (ימ"ר) במחוז מרכז בליבת ארגון פשיעה, הרים מסך מעל שורה של התארגנויות לביצוע מעשי רצח, לרבות הפעלת מטען חבלה רב עוצמה בלובי של בניין רב קומות באשדוד. במהלך הפעלתו נרצח אנטון רומן בתאריך 15/06/2017. תוך כדי חקירת הרצח וחקירת רצח נוסף שיוחס לארגון הפשיעה, אותר פעיל בליבת ארגון שגויס כעד מדינה שחיזק את מסכת הראיות שמסר הסוכן טרם מותו.
הסוכן אותר בסוף שנת 2016 כמועמד לשמש כסוכן-חשאי , זאת לאחר פעילות חקירתית-מודיעינית מורכבת שביצעה משטרת ישראל כנגד ארגון הפשיעה. במהלך הפעלתו, שוגר הסוכן ליותר למשימות רבות בקרב ארגון הפשיעה, תוך שהוא אוסף ראיות ומסייע לכוחות המבצעיים של משטרת ישראל לסכל בזמן אמת כוונות חיסול שונות טרם ביצוען.
מטבע הדברים, השאלה המרכזית של התחקיר המבצעי, היתה האם ניתן היה למנוע את הרצח. במהלך עבודת הצוות על התחקיר המבצעי, נסקרה כל הפעילות הקשורה להפעלתו של הסוכן, מהיום בו אותר, דרך שיגוריו למשימות האיסוף ועד ליום הרצח. חברי הצוות בדקו את מכלול ההיבטים בהם הליך התאמתו של הסוכן למשימה, הליווי המשפטי ע"י הפרקליטות למבצע, וכן את הממשקים בין היחידה המבצעת לגורמי הפיקוח וההנחיה המקצועית באגף החקירות והמודיעין.
בשל היבטי ההפעלה הייחודיים שהיו כרוכים בהחדרת פעיל בארגון פשיעה כסוכן חשאי לתוך הארגון, נקבעו כללים וסייגים להפעלה וכן בוצע פיקוח הדוק על מהלכי ההפעלה. במהלך ההפעלה התקיימו דיוני הנחייה ועדכון ברמות בכירות, לרבות דיונים בדרגי פיקוד חטיבת המודיעין, פרקליט המדינה והמשנה לפרקליט המדינה.
לאורך כל ימי ההפעלה של הסוכן, מראשית הפעלתו, דרך חתימת ההסכם עמו ולאורך כל שיגוריו למשימות האיסוף, התקיימו הליכי פיקוח ובדיקה לגילוי מוקדם של אפשרות כלשהי לחשיפתו של הסוכן. מהממצאים עולה כי לא התקבלה כל אינדיקציה לחשיפת הסוכן או לחשד כלשהו כלפיו בקרב חברי ארגון הפשיעה.
התנהלות אנשי הארגון במגעיהם עם הסוכן לאורך ההפעלה, הן בהיבטי התכנון וההוצאה לפועל של מהלכים פליליים והן בהיבטי פנאי ובילוי בקרב חבריו בארגון, העידו על האמון הרב שנתנו בסוכן. לאורך כל ההפעלה לא התקבל במשטרה כל מידע על רצח הסוכן ולא עלה כל מידע על כוונה לפגוע בו.
מהתחקיר עולה בברור, כי רק לאחר רצח הסוכן ולאחר גיוס עד מדינה בקרב הארגון במהלך חקירת רצח יוסי עטר, נודע בדיעבד, כי 48 שעות לערך לפני הרצח התעורר ספק בקרב מספר מצומצם ביותר של חברי הארגון בכל הנוגע להתנהלות הסוכן, הן כאפשרות שחצה את הקווים לארגון פשיעה אחר והן כאפשרות לפיה הוא משתף פעולה עם המשטרה. יודגש בשנית, כי פרטי מידע זה התקבלו בדיעבד על ידי עד המדינה , זאת רק לאחר הרצח,כך שהמסקנה החד משמעית הינה שלא ניתן היה למנוע את רצח סוכן (כפי שנמנעו כוונות לביצוע רצח של חברי ארגון אחרים במסגרת אותה ההפעלה) ולא נמצא שום כשל מבצעי שהביא לתוצאה זו.
