מקרה הרצח האכזרי של מעיין ספיר מרחובות, זעזע את המדינה כולה. הרוצח שבזמן המעשה היה בן 16 נידון למאסר עולם בגין הרצח ול-15 שנות מאסר בגין עבירות האינוס ומעשה הסדום שביצע בה.בגלל שביצע את המעשים האכזריים בהיותו קטין שמו נאסר לפרסום
12 שנים עברו מאז מעיין ספיר, נערה בת 15 וחצי מרחובות, נרצחה ב-17 למאי 2005 בערב שישי ,בשעה שעשתה את דרכה מביתה לבילוי בקניון בעיר. נער בן 16 וחצי שיצא לחופשה ממעון לעבריינים צעירים "מצפה ים" לביתו ברחובות חנק אותה למוות. זאת למרות שלא הכיר את ספיר ופגש אותה באקראי, בדרכו לגן ציבורי בעיר.
באותה שעה בדיוק שוחחה מעיין ספיר עם ידיד, ובתום שיחתם קבעו להיפגש בשעות הערב בקניון ברחובות. מעיין יצאה מביתה לכיוון הקניון וחצתה את הגן בדרכה. בדרכה אל הקניון הגיעה לרחוב גיבורי ישראל הסמוך לבית הספר אורט הישן (כיום משמש המבנה את החברה העירונית לתרבות וספורט רחובות) מטרים ספורים מהגן הציבורי שאליו הגיע הרוצח
מעיין ספיר ז"ל
הנער הפיל את מעיין על המדרכה, תוך שימוש באלימות קשה. הוא גרר אותה לפתח נסתר בבית הספר הנטוש, שם באין רואה, כאשר הכרתה מעורפלת והיא שוכבת על בטנה, אנס אותה וביצע בה מעשה סדום, תוך שהוא משתמש נגדה באלימות רבה.
מיד לאחר מכן חנק לפי כתב האישום הנער את ספיר, תוך שימוש בידיו ובסרט שהיה במקום. בשלב מסויים, כאשר ביצע את המעשים, התקרב למקום עובר אורח ושאל את הנאשם לשלומה של מעיין. הנער דרש ממנו לעזוב את המקום בטענה שמעיין שיכורה והוא "מטפל בה". לאחר מעשה הרצח, נטש הנער את ספיר כשהיא עירומה לחלוטין וברח מהמקום תוך שהשליך את בגדיה לחצר בית קרוב.
בהמשך נמלט לביתו והסתתר בחדרו עד למעצרו על-ידי המשטרה. מיד עם מעצרו הודה הנאשם בחניקתה של הנערה ואף שיחזר את ביצוע הרצח בלי לנמק לחוקרי המשטרה מדוע רצח אותה. מהמשטרה נמסר שהוא היה תחת השפעת אלכוהול ודבק מגע שהסניף טרם המעשה.
הרוצח של מעיין ספיר ז"ל
עוזיעם ספיר, אביה של מעיין חי את המקרה כאילו קרה הרגע. אם היו שואלים, הוא בקלות יכול היה לחלק את חייו ללפני ואחרי.
"אנשים שואלים אותי מאיפה האיפוק", הוא אומר כעת, "ואני עונה שזה החינוך שקיבלתי. צבא, מלחמות. אתה מחלץ פצועים והרוגים, רואה מראות מחרידים, ואז יום אחד אתה מגיע לגיל 55 ופוגש את הבת שלך בתכריכים. כל החיים שלי עד אז נעשו מצומקים. זו חלוקה חסרת פרופורציה. זו תמונה שנשארת איתי לעד. סימני האלימות, החניקה, שטפי דם. אי אפשר למחוק אותם".
קשה מאוד לעוזיעם להיזכר באותו יום, אבל הוא חי אותו בעל כורחו. "קיבלתי את ההודעה ביום שבת בבוקר. 'בוא מיד למשטרה, רצחו את מעיין'. במבט לאחור אני מקווה שיצליחו לשנות את נוהל צוות ההודעה המרה; שאולי יאמנו צוותים כמו קצין נפגעים בצה"ל, שבא ומודיע בליווי פרמדיק. שעה וחצי אחרי, כבר הייתי עם התקף לב בבית החולים קפלן. עוד הצלחתי ללכת בכוחות עצמי למשטרה, אבל את הדרך מהמדרגות אני לא זוכר. הייתי חצי מעולף, השוטרים פשוט הובילו אותי. חוקרת הנוער אמרה לי: 'יש לנו חשוד במעשה, ששלוש המילים הראשונות שאמר קשרו אותו לאירוע: 'לא רצחתי אותה"".
עוזיעם ספיר,פצע פתוח
