5 עובדות על העיר רחובות

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

וייסן קסאלאך –מלבין הסירים .למושבה רחובות היה מגיע מלבין סירים (וייסן קסאלאך) לפני החגים, בעיקר לפני פסח. ותיקי רחובות מעריכים שהגיע מלוד או מרמלה או אולי אפילו מירושלים. קריאותיו “וייסן קסאלאך” הוציאו את הנשים עם הסירים לרחוב. לא ברור איך ניקה את הסירים – יש האומרים שהיה מנקה היטב את הסירים מהפיח שדבק בהם בזמן הבישול שנעשה על פרימוס או פתליה, ובהזדמנות זו תיקן חורים בעזרת בדיל. אחרים בטוחים בעדותם שהוא היה מלבין בבדיל את תוך קדרות הנחושת שהובאו מרוסיה על מנת שתהיינה ראויות לבישול.

ויקרא “תל דוראן” רחובות-אהרון אייזנברג, איכר מנס-ציונה, חלם על הקמתה של מושבה יהודית על אדמות דוראן – שטח עזוב בין נס-ציונה לעקרון. האדמה היתה שייכת לערבי נוצרי מיפו, שהחכיר אותה לבדואים. אייזנברג הלך בעקבות חלומו ורתם אליו את יהושע חנקין, שזכה בהמשך לכינוי “גואל האדמות”. חנקין, למרות קשיים רבים בדרך, אכן הצליח לגאול את אדמת דוראן מידי זרים, בשאיפה למכרה ולהעבירה לידיים יהודיות. חלומו של אייזנברג החל לרקום עור וגידים.

בית ספר עממי (ע”ש סמילנסקי)-בית ספר סמילנסקי הוא בית הספר הראשון במושבה, ונקרא בראשיתו “בית הספר העממי” (ומאוחר יותר נקרא על שם משה סמילנסקי). בית הספר החל את פעילותו בשנת 1893, והמבנה הייעודי נבנה בשנת תר”ס (1900) בכספי תרומה של חברת “כרמל”. בימיה הראשונים של המושבה התנהלו הלימודים ב”שָלָאש”, המִבנֶה הציבורי הראשון ברחובות, ובצריף ברחוב בנימין. בראשיתו היה בית הספר במתכונת של “חדר” מסורתי, ונקרא בשם “תלמוד תורה”. ביוזמת צעירי המושבה בא למקום המורה שמחה וילקומיץ (1897) שהביא שיטות לימוד חדישות, כולל לימוד ודיבור עברית במבטא ספרדי. כתוצאה מכך היתה המושבה ידועה בקנאותה לשפה העברית. באותה תקופה הוסב שמו של בית הספר ל – “בית ספר עממי” (במקום “תלמוד תורה”). עם השנים גדל בית הספר והתרחב. כיום הוא משמש את החטיבה היסודית, כתות א’ – ו’. בית הספר נמצא ברחוב יעקב 42.

ד”ר בריינה בלוך (1902- 1971)-נולדה ב- 1902 במרזיץ פולין, לבית בידרמן. בת זקונים למשפחה אמידה ומכובדת. היו לה שני אחים ושלוש אחיות. אחיה עלו ארצה בשנות ה-30. האחיות ובני משפחותיהן נספו בשואה. שפת אמה היתה רוסית, והיא שלטה ב- 7 שפות נוספות. בגיל צעיר נסעה ללמוד רפואה בפראג במימונו של אחיה הבכור, יהושע. סיימה רפואה בבירה הצ’כית ב-1929. בזמן לימודיה פגשה את בנימין בלוך, שלמד מתמטיקה ופיסיקה באוניברסיטה הגרמנית בפראג. ב-1931 נישאו השנים ועברו לבריסל כדי לאפשר לבנימין לעבוד במחלקתו של פרופ’ אררה, פיסיקאי בעל שם עולמי בתחום האופטיקה. ברוניה ובנימין שהו בבריסל 3 שנים. שם נולדה בתם הבכורה רבקה. באותם ימים פנה פרופ’ חיים ויצמן לפרופ’ אררה וביקשו שימליץ על פיסיקאי מתאים להקים ולנהל את המחלקה לפיסיקה במכון זיו שזה עתה קם(לימים מכון ויצמן) . פרופ’ אררה המליץ על בנימין. בנובמבר 1935 הגיעה משפחת בלוך ארצה, באנייה בה הפליגו לא”י היו רופאים רבים, מאחר שזה היה המועד האחרון לקבלת רישיונות עבודה מממשלת המנדט. ואומנם, בריינה קיבלה את הרישיון. משפחת בלוך התיישבה ברחובות ושם נולדו להם תאומות.. נאווה ונעמי. ד”ר ברוניה בלוך עבדה בתור רופאת עיניים בבתי חולים “הדסה” בת”א ובירושלים.
בית המשפחה היה פתוח ונפגשו בו מדענים דגולים מהארץ ומרחבי העולם: הזוכים בפרס נובל סיפרו בשיחות מרתקות על תגליותיהם שהסעירו את העולם: פיתוח תורת האטום, גילוי הפניצילין ומאוחר יותר האקרומיצ’ין. עם זאת היתה ד”ר ברוניה צנועה, בעלת טעם ושופעת תרבות. ב- 1959 התאלמנה. היא המשיכה לדאוג לחינוך בנותיה ולעתידן. אהבתה לרפואת העיניים הועברה לבתה. ד”ר נעמי אייבשיץ, ולשתיים מנכדותיה (בנותיה של נעמי) שהלכו בדרכה. נפטרה ב- 1971.

דרך הים-דרך הים הוא השם המקובל כיום (מקורו בטעות) לדרך הקדומה המקשרת את מצרים עם ארם נהרים, עוברת בארץ ישראל וידועה בשמה המקראי “דרך ארץ פלשתים”. הדרך נכנסת לארץ ברפיח, עוברת בעזה, באשקלון, באשדוד וביבנה ושם מתפצלת לשני נתיבים: האחד ליפו והשני לעבר לוד והלאה צפונה. הדרך שימשה במשך 5,000 שנים ועד היום. לאורך דרך הים נמצאים אתרים ארכיאולוגים רבים.
באזור רחובות עברה הדרך בראשיתה בתוואי מסילת הברזל ועמק הטל מיבנה ללוד. עם בניית העיר רמלה על ידי הערבים לפני 1,300 שנה, ירדה לוד מגדולתה, והדרך הראשית הוסטה לכיוון רמלה.
ברחובות נמצאים על הדרך האתרים תל שלף (במושב גאליה), נבי גנדה (בנווה גבירול) וחורבת בד (ליד הפרדס הראשון). ליד הדרך היו עצי שקמה ודקל שנתנו צל ופרי לעוברי האורח. רוב העצים אינם עוד.

“באדיבות ארכיון רחובות”- http://www.rehovot-archive.org.il

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן