קרן קוטין

היא קשה" אמא שלה אומרת לי. "בגלל זה קשה לה".
היא לא קשה, אני חושבת בליבי. אבל מסכימה עם אמא שלה שקשה לה.
ישבתי עם הבת אולי שעה. מפגש חברתי, לא הדרכה. בחורה צעירה. בהתחלה היא שידרה כח והדפה. סיפרה איך היא עומדת על שלה במקום העבודה החדש שלה. כמה היא לא פראיירית. וכמה היא מחכה שתעבור השנה.
היא לא קשה. אולי היא חושבת שהיא צריכה להיות.
די מהר, עם קצת אמפתיה והמון רצון להכיר מה מסתתר מאחורי השריון, הכרתי ילדה מדהימה. אנטיליגנטית, כשרונית, רכה, פגיעה. ילדה שנתנה ליותר מדי דברים בדרך להגדיר אותה. המשפחה, החברה ה"טובה", המורים, המשקל…..
כשתינוק נולד הוא לא יודע מי הוא ומה. הוא לומד על עצמו מהסביבה ועם השנים מגבש מסקנה (כשהסביבה הראשונה היא הבית). אם אנחנו צוחקים מכל דבר שהוא אומר, הוא יכול להסיק שהוא מצחיק. אם אנחנו מתפעלים כמה הוא חכם, כנראה יסיק שהוא חכם. אם נאמר לו שהוא מציק, יש מצב שיקנה את הרעיון וימצא כל הזדמנות להציק. עם הזמן הילד יוצא לעולם, מחפש ומוצא חיזוקים למסקנה שהסיק.
"אני עצלן" אמר לי הפרטי שלי לפני שבוע.
"אתה לא עצלן" עניתי לו. "אולי לא מתחשק לך לעשות משהו לפעמים ואולי קשה לך, אז אתה נמנע. אבל אתה לא עצלן".
המשכתי ופרטתי מה הוא "כן" עבורי. הוא סקרן, הוא כישרוני, הוא רגיש לזולת. חשוב לי שידע שהוא יותר ממילה אחת מגבילה.
לפני שנים רבות רציתי להגיש קורות חיים לאיזה עבודה. העתקתי תבנית מהאינטרנט והשלמתי בה את הפרטים שלי. בקשתי מאבא שלי שיעבור על מה שיצא. בפירוט הכללי של תכונות אופי היה כתוב בין היתר: בעלת מוטיבציה עצמית.
"את לא יכולה לכתוב את זה" אבא שלי אמר.
"למה?" שאלתי בתמימות (חשבתי שלא הבנתי מה זה אומר).
"כי את לא" אמר בתשובה.
אני לא זוכרת אם קיבלתי את העבודה או לא. אני לא זוכרת אם בכלל הגשתי בסוף את קורות החיים. אבל אני כן זוכרת בפירוש ש'אין לי מוטיבציה עצמית.'
שלא תטעו, אין לי ספק שאבא שלי אוהב אותי. וגם אמא של אותה בחורה אוהבת אותה. הם רוצים להגן עלינו ולהכין אותנו הכי טוב לחיים. אך לא בטוח שבחרו בדרך המיטבית.
ככל שאנחנו מתייגים את הילדים, אנחנו מצמצמים להם אפשרויות. ככל שאנחנו אומרים להם מה הם ומה הם לא, אנחנו מצמצמים את השפע שהם יכולים להיות. במקום להגדיר עבורם, שקפו לילדים שלכם את העוצמות שאתם רואים בהם, את הכוחות. תנו להם להגדיר את עצמם. תנו להם להתנסות בלהיות כל מני דברים שונים, חכמים, מצחיקים, משעממים, יפים, חמודים, מעצבנים, ותנו להם שיבחרו. אפשרו להם גם לזוז בין הדברים. מותר להיות מצחיק ולפעמים לא. להיות חכם בתחום אחד ובאחר לא. הם יכולים להיות הכל.