למח שלי שלוש פינות.

מאת מירב סלם ויצמן יועצת חינוכית ופסיכותראפיסטית

במח שלי שלוש פינות.שלוש פינות במח שלי.
בפינה הימנית מתגוררות המחשבות שלי,
הן יושבות בקבוצות קבוצות פה אצלי.
יש את המקובלות, יש את אלה הדחויות
ויש כאלה שנופלות להן בין הכסאות וגורמות אצלי להרבה טעויות.
לפעמים אני מזמינה אותן לשוט של ערק נקי,
ככה קצת לפייס שם אצלי.
לאחד בין הקבוצות,
שכולם יהיו לי שם מרוצות.
היום לדוגמה, רצה לי מחשבה סוליסטית ומורכבת,
שלחתי לעברה נשיקה…והכרזתי: "את נהדרת"!
לא נלחמתי בה, להיפך, פתחתי לה דלת,
כי אם לא, תגיע אחת אחרת!
בפינה השניה, זאת שממש באמצע מתגוררים הרגשות,
קשת ענפה של סמלים וצורות מרגשות.
הפינה הזאת אצלי לא תמיד מוארת,
יש פעמים שהיא חשוכה וקודרת.
שאני רוכבת בה לתומי על קורקינט ממונע,
פתאום יש בה שממה:
ואז אני מייד מבינה,
שרגש חדש ולא מוכר הגיע לשכונה!
שולחת לעברו חיבוק עוטף,
הוא מביט בי הססן אך לחיבוק אותי חוטף.
הפינה השמאלית, זאת שנמצאת אי שם בקצה המח,
זאת שעבורה, תמיד צריכה לחדש אנרגיות וכח.
בה שוכנות להן בכייף ובמרחב,
התחושות שלי שאף פעם לא נמצאות במרדף.
הן תמיד בביקיני זוהר ואדיב ,
עם מוחיטו ושמש וקצב מטריף.
יושבות להן במגדל הפיקוח,
ולא מאפשרות לי תמיד לנוח.
הן נותנות את הטון אצלי ליתר הפינות,
לא תמיד קשובות לכל התחינות.
שתחושה מתקרבת לעברי ושורקת לי בגוף,
אני מנסה להבין את מה שבאמת חשוב:
היא שורקת כי אני מוצאת חן בעיניה …אז האם אני בכיוון?
או שעליי לחפש בתוכי אהבה ולהגדיל אצלי את המינון?
פעילות מוגברת אצלי תמיד מתרחשת,
גם שזקוקה לנחת ולעצמי קצת שלווה מבקשת.
ושששששש שלא ישמעו, כי יש לי עוד פינה צדדית
ששם מתרחשים ניסים, קסמים…והיא ממש אגדית.
פינת זולה, שבה רק אני מחליטה!
איך לנהל את חיי במקסימום שליטה!