השבת פרשת “אמור”. הפרשה מתחילה במילים: “אמור אל הכהנים בני אהרן, ואמרת אליהם…”. מדוע כפל הלשון ‘אמור – ואמרת’? מפרש רש”י: “להזהיר גדולים על הקטנים”

השבת פרשיות “אחרי – קדושים”מחוברות. בפרשיות אלו אנו מצווים בהרבה מצוות מעשיות, בפסוק נאמר: “ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם

השבת פרשיות “תזריע – מצורע” מחוברות. פרשת מצורע פותחת במילים: “זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן”. חז”ל אומרים לנו שהצרעת באה כעונש

השבת פרשת “שמיני”. “ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל”. המשכן מוכן לגמרי, משה רבינו כבר מקריב קורבנות מזה שבוע ימים, אבל עדיין

שבת “חול המועד פסח”. בהגדה של פסח אנו אומרים: “בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים”. ועל זה הציווי של

השבת “שבת הגדול” – פרשת “צו”. בתחילת הפרשה מצווה אהרן הכהן על עבודת המקדש והאש שעל המזבח: “אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה”. מהמילה

השבת פרשיות “ויקהל – פקודי” מחוברות. בתחילת פרשת ויקהל מופיעה ההוראה: “ששת ימים תֵּעָשֶׂה מלאכה, וביום השביעי יהיה לכם קודש…”. המילה ‘תֵּעָשֶׂה’ במובן שהיא נעשית

השבת פרשת “כי תשא”. “כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם, ונתנו איש כופר נפשו לה’ בפקוד אותם, ולא יהיה בהם נגף…”. הוראה זו למשה

השבת פרשת “תצוה” – “שבת זכור”. הפרשה מתחילה במילים: “ואתה תצוה את בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך, כתית למאור להעלות נר תמיד”. ואתה=

השבת פרשת “תרומה”. “דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה…” בפרשה זו מצווה הקב”ה על בניית המשכן, ועל מנת שלכל אחד יהיה חלק ושייכות למקום