בליל הסדר אנו קוראים בהגדה על ארבעת הבנים: – חכם – רשע – תם – שאינו יודע לשאול על פי הכלל 'אחרון אחרון חביב' –

השבת פרשת "מצורע – שבת הגדול". על הפסוק "כי תבואו אל ארץ כנען… ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם", מסביר רש"י שכאשר האמוריים שמעו שעם

  השבת פרשת תזריע – ראש חודש ניסן ופרשת החודש בפרשת תזריע לומדים על נגעי הצרעת שהיו מופיעים באופן פלאי בעור *אדם* שהיה מדבר לשון

השבת פרשת "שמיני" – פרשת פרה". בפרשה מוזכרים בעלי החיים המותרים לאכילה, ואלו שאסורים באכילה. סימני הכשרות בבהמות הן: "מעלה גרה" – שהבהמה מחזירה את

השבת פרשת "צו". המילה 'צו' הינו מלשון של ציווי, וגם מלשון של 'צוותא' – חיבור לקב"ה על ידי קיום המצוות. בהמשך הפרשה כתוב: "אש תמיד

  השבת פרשת "ויקרא " – "שבת זכור". בנוסף לפרשת השבוע מוסיפים את הקריאה: "זכור את אשר עשה לך עמלק…". מדוע עלינו לזכור את עמלק

השבת פרשת "פקודי" – "חזק". בתחילת הפרשה כתוב: "אלה פקודי המשכן, משכן העדות…". רש"י הק' מפרש את המילה 'משכן' מלשון משכון ומתייחס לכפל הלשון 'משכן