השבת פרשת "קדושים" – בחו"ל "אחרי". בפרשתנו כתוב: "לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך…". החיבור בין שני

השבת פרשת "מצורע – שבת הגדול". על הפסוק "כי תבואו אל ארץ כנען… ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם", מסביר

  השבת פרשת תזריע – ראש חודש ניסן ופרשת החודש בפרשת תזריע לומדים על נגעי הצרעת שהיו מופיעים באופן פלאי

השבת פרשת "שמיני" – פרשת פרה". בפרשה מוזכרים בעלי החיים המותרים לאכילה, ואלו שאסורים באכילה. סימני הכשרות בבהמות הן: "מעלה

השבת פרשת "צו". המילה 'צו' הינו מלשון של ציווי, וגם מלשון של 'צוותא' – חיבור לקב"ה על ידי קיום המצוות.

  השבת פרשת "ויקרא " – "שבת זכור". בנוסף לפרשת השבוע מוסיפים את הקריאה: "זכור את אשר עשה לך עמלק…".

השבת פרשת "פקודי" – "חזק". בתחילת הפרשה כתוב: "אלה פקודי המשכן, משכן העדות…". רש"י הק' מפרש את המילה 'משכן' מלשון

השבת פרשת "ויקהל" – "שקלים". את הכיור למשכן הכינו מהמראות שבנות ישראל היו מתקשטות בהן, ולמרות זאת לא התעכבו, וגם

  השבת פרשת "כי תשא". בתחילת הפרשה הקב"ה מבקש למנות (לספור) את בני ישראל, ובכדי שלא תהיה בהם מגיפה, מצווה:

השבת פרשת "תצוה". הפרשה מתחילה במילים: "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור..". אופן הפקת

  השבת פרשת תרומה". בפרשה מופיע הציווי על עשיית המשכן – מקדש לה', כתוב: "ועשית את הקרשים למשכן, עצי שטים

  השבת פרשת "משפטים". "כי תקנה עבד עברי" – מדובר באדם שהדרדר עד למצב של גניבה, ואין לו מאיפה לשלם,

השבת פרשת "יתרו" – "מתן תורה". כהכנה למתן תורה, מצווה ה' את בני ישראל להתכונן במשך שלושה ימים, בפסוק נאמר:

השבת פרשת "בשלח" – "שבת שירה". אחרי שזכו לנס הגדול של קריעת ים סוף, שרו משה ובני ישראל שירה ושיבחו

  השבת פרשת "בא". הפרשה מתחילה: "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה…" לכאורה היה מתאים יותר הניסוח "לך אל