קרבות מלחמת העצמאות הם זיכרון רחוק עבור זקני ארצנו, ועבור רבים אחרים מדובר בהיסטוריה "עתיקה" ממנה זוכרים פרטים מעטים: הנפת דגל הדיו באילת, כיבוש הגליל והקרבות בדרך לירושלים – בלטרון ובשער הגיא. אבל קרבות המלחמה ההיא היו כמעט בכל מקום במדינה הקטנה שרק נולדה, יש לשער שגם לא רחוק מהמקום שבו אתם גרים היום התרחש קרב.

האתר "מפת אתרי מלחמת העצמאות" שואף להנגיש את מאורעות המלחמה בצורה גרפית ברורה ומעניינת – מפות אינטראקטיביות שמציגות את הקרבות ואת היישובים החשובים שהוקמו באותם מקומות ברבות הימים. האתר מאפשר, למשל, חיפוש קרבות לפי שם המקום כיום.
חופש הביטוי "רחובות" הוביל אותנו למבצע דרך תל אביב ירושלים, בין רחובות לשער הגיא, בחודשים הראשונים.
אודות המבצע
הדרך בין תל אביב לירושלים הייתה אחד ממוקדי העימות המרכזיים בחודשי המלחמה הראשונים. עבור הצד היהודי הייתה זאת הדרך המקשרת בין המרכז הכלכלי של היישוב העברי בתל אביב לירושלים, שהיה בה ריכוז יהודי גדול ושהייתה סמל לעבר היהודי ולחזון הציוני.
הדרך הפכה לשדה קרב בשל העובדה שלאורכה היו לסירוגין קטעים בשליטה יהודית וקטעים בשליטה ערבית. הקטעים נבדלים זה מזה בתנאים הגיאוגרפיים ובכוחות הלוחמים, ועל כן חולקה הדרך במאגר זה לארבע גזרות.

אשכול זה מתייחס לקטע הדרך העובר בשפלה, בין רחובות לשער הגיא.
הדרך המרכזית לירושלים עברה בציר רמלה – לטרון (כיום – כביש 424), שהיה בשליטת הערבים. על כן נאלצו היוצאים מתל אביב לעבור ממקווה ישראל דרך שכונת מולדת בחולון עד ראשון לציון ורחובות, מרחובות בכביש לצומת חולדה (כיום – כביש 411), משם ללטרון (כיום – כביש 3) ומשם לירושלים דרך שער הגיא.

הכוח הצבאי היהודי במרחב אורגן במסגרת חטיבת גבעתי, חטיבת חיל השדה של ארגון ההגנה, שקיבלה אחריות על מישור החוף הדרומי, מתל אביב ועד צפון הנגב. עוד לקחו חלק במערכה לוחמי הפלמ"ח, שאורגנו מאוחר יותר במסגרת חטיבת הראל, שליוו ואבטחו את השיירות.

הכוח הצבאי הערבי היה מורכב מתושבי היישובים הערבים, תחת הנהגת הוועד הערבי העליון, וממתנדבים ממדינות ערב תחת הנהגת הוועדה הצבאית של הליגה הערבית.

בחודשים הראשונים למלחמה הייתה הארץ תחת שלטון המנדט הבריטי, אשר פעל למנוע מהמקומיים – ערבים ויהודים כאחד – לפגוע במרותו. כאשר התלקחו קרבות באזורים השונים התערב הצבא הבריטי בניסיון להרגיע את הצדדים.

נקודות החיכוך המרכזיות לאורך הדרך בגזרת השפלה היו בקרבת צומת חולדה ובדיר-איוב, כפר ערבי שחלש על קטע הדרך בין לטרון לשער הגיא. פעולתם המרכזית של הכוחות הערבים הייתה במארבים וירי לעבר השיירות היהודיות. הקרב הבולט בגזרה היה ההתקפה הערבית על שיירת חולדה, שיירה שהובילה אספקה לירושלים בסוף חודש מרס 1948.

בשלב הבא של המלחמה, שלב נטילת היוזמה, נערך בגזרה זאת מבצע נחשון.

הגזרות הנוספות של הקרבות בדרך בין תל אביב לירושלים, בחודשי המלחמה הראשונים: בין תל אביב לראשון לציון; בין שער הגיא לקרית ענבים; בין קרית ענבים לירושלים.

האתר עדיין בשלבי הקמה, ועל רוב הקרבות המידע עדיין חלקי. לעומת זאת, הדף על כיבוש בית הנג'אדה בחיפה מהווה את המודל שניצב בעיני רוחם של מפתחי האתר: העמוד כולל פרטים רבים על הקרב, מידע על הנפגעים, תמונות, מפות, עדויות לוחמים וגם סרטון של חנוכת האנדרטה לחללים. במקום בו נערך הקרב ניצב כיום רחוב הגיבורים בחיפה, סמוך לצומת הצ'ק פוסט.

אנשי האתר מקווים כבר השנה להעלות מידע מלא ומפורט על כל אחד מ-1,600 הקרבות והמבצעים המפורטים בו – מפשיטות קצרות ועד מאמצי בלימה או מתקפות משמעותיות. "כרגע מדובר ברוב המקרים במעין 'תעודת זהות' לקרב", הסביר ד"ר נעם אבן מ"הצוות הדידקטי" שמפעיל את האתר.

הסימונים שמופיעים על המפות שורטטו ב-1954 על ידי מחלקת ההיסטוריה של צה"ל, שתיעדה את הקרבות הרבים: המפות נשמרו במשך השנים ביד טבנקין וב-2010 התקבל אישור מצה"ל להשתמש במפות ולהעלות אותם לרשת. בפרויקט משותף של המרכז לחקר כוח המגן, יד יצחק בן צבי ופרויקט "ציוני דרך" במשרד ראש הממשלה הועלו המפות לאתר, לאחר עבודה משותפת עם החוקרים ששרטטו את המפה יותר מחמישה עשורים לפני כן – פרופסור יהושע בן אריה ודוקטור מרדכי בר-און.