ברכות לזוכים בתחרות הצילום "חשיפת יתר – קורונה". התחרות השנה עסקה בנושא הקורונה.
במסגרת התחרות הציגו תלמידי בית הספר למחוננים פ.ל.א. (פה לומדים אחרת) צילומים, המשקפים את העובר עליהם ועל משפחתם בחיי היומיום בתקופה מאתגרת וייחודית זו. אופי וסגנון הצילום אפשר לכל אחד ואחת מהתלמידים/ות מקטן ועד גדול לקחת חלק בתחרות. המשפחות הוזמנו לשתף בצילומים, המשקפים את העובר עליהם ובסביבתם בחיי היומיום בתקופת הקורונה, תקופה מאתגרת וייחודית. התלמידים שיתפו בצילומים נפלאים עם סיפורים אישיים ומשפחתיים מרגשים תוך הפגנת יצירתיות ומקוריות. התחרות אפשרה לתלמידים ולמשפחותיהם להביע ולשתף ברגשות, תחושות, מראות, חלומות ותקוות בתקופה זו.
במרכז למחוננים כיתות ג'-י' לומדים כמעט אלף תלמידים. מנהלת המרכז הגב' פז קדמי "התחרות הייתה הזדמנות מצוינת "לגעת" ברגעים, בחוויות אישיות ומשפחתיות ולתעד אותם".
השיפוט נעשה על פי אמות מידה מקובלות : איכות הצילום, יופיו של הסיפור שמלווה אותו, יצירתיות, מקוריות, טכניקה, צילומים שיש בהם ערך ועוד. בחירת הזוכים התייחסה לשתי קטגוריות: "אני ומשפחתי" ו"טבע וסביבה בזמן קורונה". הצילום הזוכה לשבח היה של התלמידה ליה ליכטנשטיין, ציור יצירתי וייחודי המשלב את הטבע המשפחה יחד.
מקום ראשון – סביון דניאל, שכבה ג'
כשאנחנו נעבור את הקורונה ואולי נסתכל על התקופה בחיוך מסוים, הטבע ימשיך לשלם את המחיר הכבד של התקופה הזאת. הצילום של סביון תמים למראה עשוי היטב עם קומפוזיציה פשוטה אבל ישירה מסכה בודדת על קו המים בחוף הים. חול צדפים ומסכה, טבע דומם עם ניגוד. דווקא השקט שיש בצילום בלי רעשי רקע מבליט את הצעקה ואת המסר שיש בו : "אנשים עדיין לא הבינו שאחד קשור בשני. אנחנו צריכים לשמור על הטבע, כדי שהטבע ישמור עלינו" (סביון דניאל)
לכן הוא נבחר למקום הראשון.
מקום שני – הודיה שמעוני, שכבה ה'
צילום שהוא קצת שיר, החדות הלא גבוהה של הצילום משרתת אותו ונותנת קצת תחושה של פעם. הרחוב הריק מחזיר אותנו לתקופת הקורונה. מזכיר את השיר "היו היה פנס בודד בקצה שכונה, והוא האיר את ילדותנו הקטנה…". רק שהילדים לא משחקים בחוץ כמו שמסופר בשיר וכולם סגורים בבית. הפרספקטיבה שבצילום לוקחת אותנו לעומק התמונה לעבר שקיעה רחוקה אדמדמה שמשרה קצת אופטימיות, אבל היא רחוקה מאד. צילום שקט ונוגה, אפילו עצוב, שמתאר את המצב בתקופה האחרונה.
מקום שלישי – רותם כץ, שכבה ד'
בדרך משעשעת ובביצוע כמעט מושלם מציגה לנו רותם את תוצאות הסגר והשימוש המרובה בזום. בעזרת תאורה חזקה וקיצונית מחדדת רותם את התחושות שהתקופה הזאת מייצרת אצלה. הזווית הלא מקובלת של התאורה מלמטה לוקחת אותנו לכיוון סרטי אימה זולים בזמן שהפנים שקטות ורגועות. המצב הזה יוצר ניגוד ומתח ומוסיף עומק לתמונה
ציון לשבח "ליה ליכטנשטיין" צילום יצירתי וייחודי שמשלב את הטבע והמשפחה ביחד. צבעוניות יפה שמשתלבת ביחד, הומור במידה ומסר חד וברור. הצילום עשוי היטב הקומפוזיציה טובה והרעיון מקורי ומיוחד. לכן הוא נבחר לציון לשבח
