רק כ-20% מהנשים מתמידות לאורך זמן בבדיקת הממוגרפיה

מחקר רחב היקף בהובלת חוקרים מהמרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית, שניתח נתונים של כ־96 אלף נשים מכללית לאורך כ-15 שנה, חושף כי רק 18.3% מהנשים מתמידות בביצוע ממוגרפיה על פי ההתוויות הרפואיות

לצד זאת, שיעור התמותה מכל סיבה בקרב נשים בקבוצת ההתמדה הירודה היה גבוה פי 11 לעומת נשים בקבוצת ההתמדה המלאה. ישראל נהנית ממערכת בריאות ציבורית וממערך לאומי מסודר לגילוי מוקדם של סרטן השד, הכולל זימון נשים לבדיקות ממוגרפיה שגרתיות ללא תשלום החל מגיל 50 אחת לשנתיים על פי המלצות משרד הבריאות, ומגיל מוקדם יותר אף בהינתן היסטוריה רפואית או ממצאים חשודים. אלא שמחקר ישראלי חדש ורחב היקף מראה כי גם כאשר הבדיקה זמינה ונגישה, נשים רבות אינן מצליחות להתמיד בביצועה לאורך השנים.

המחקר, שפורסם ב־Journal of Medical Screening, נערך בהובלת ד"ר הדס כדר ספרד מהמערך הכירורגי במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית, יחד עם ד"ר רחל מגנזי, ד"ר ברק בר זכאי, ד"ר אסנת גבעון־מדהלה, ד"ר אורלי אלדר פרידמן, ד"ר גיא פינס ופרופ' אורלי ויינשטיין.

החוקרים בחנו נתונים מתוך מאגרי המידע של כללית ועקבו אחר נתונים של 95,603 נשים בגילי 45–75 לאורך השנים 2006–2020. המחקר ביקש לבדוק: האם נשים ממשיכות לבצע את הבדיקה בעקביות, פעם אחר פעם, לאורך שנים? וגילה, למרבה ההפתעה, שרק אחת מכל חמש נשים מקפידה באופן קבוע על ביצוע בדיקת ממוגרפיה.

רק אחת מכל חמש נשים התמידה באופן מלא לאורך תקופת המעקב. התוצאות מצביעות על תמונה מורכבת: רק 18.3% מהנשים השתייכו לקבוצת ההתמדה המלאה בבדיקות ממוגרפיה, ו־28.2% הציגו התמדה בינונית מנגד, 26.9% נמצאו בקבוצת ההתמדה הנמוכה ו־26.6% בקבוצת ההתמדה הירודה. כלומר, יותר ממחצית מהנשים שנבדקו במחקר (53.5%) לא שמרו לאורך השנים על רצף מספק של בדיקות ממוגרפיה.

הנתון הזה חשוב במיוחד משום ששיעורי ההשתתפות הלאומיים בבדיקות ממוגרפיה בישראל עומדים בשנים האחרונות על יותר מ־70%. לדברי החוקרים, אין כאן סתירה: הנתונים הלאומיים מתייחסים בדרך כלל לשאלה האם אישה ביצעה בדיקה בפרק הזמן המומלץ, בעוד המחקר הנוכחי בחן התמדה מצטברת לאורך סבבים חוזרים של בדיקות במשך שנים רבות.

ד"ר הדס כדר ספרד, כירורגית שד בכירה במערך הכירורגי במרכז הרפואי קפלן: "המסר המרכזי שעולה מהמחקר הוא שלא מספיק שאישה תבצע ממוגרפיה פעם אחת. כדי שתוכנית לגילוי מוקדם תהיה אפקטיבית לאורך זמן, יש חשיבות להתמדה בבדיקות בהתאם להמלצות. הנתונים שלנו מאפשרים לזהות קבוצות שבהן ההתמדה נמוכה יותר, ולהבין שעלינו להתאים עבורן את דרכי הפנייה, ההסברה והליווי".

איפה נמצאו הפערים?

המחקר מצא כי ההתמדה בבדיקות אינה אחידה באוכלוסייה. התמדה גבוהה יותר נמצאה קשורה, בין היתר, לגיל צעיר יותר בתחילת המעקב ולמגורים באזור המרכז. החוקרים מצאו גם הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה ואזורים גיאוגרפיים.

שכיחותם של מספר מצבים רפואיים, ובהם סוכרת, יתר לחץ דם, דיכאון או חרדה ודמנציה, הייתה גבוהה יותר בקבוצות ההתמדה הנמוכות לעומת קבוצת ההתמדה המלאה.

ומה לגבי תמותה?

אחד הממצאים הבולטים במחקר היה הקשר בין מידת ההתמדה בבדיקות לבין תמותה מכל סיבה במהלך תקופת המעקב. שיעור התמותה שנמדד בקבוצת ההתמדה המלאה היה 3.8%, לעומת 43.2% בקבוצת ההתמדה הירודה.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתי המצביע על קשר ולא על סיבתיות, ולכן אין להסיק כי ההתמדה בממוגרפיה היא שגרמה להבדל בתמותה. נשים המתמידות בבדיקות נמצאו גם שונות במאפייני גיל, מצב בריאותי והתנהגויות מניעה אחרות.

ד"ר כדר מסכמת: "הנתונים מחדדים את הצורך להסתכל לא רק על מספר הנשים שהגיעו השנה לבדיקה, אלא על הרצף לאורך זמן. אישה שלא שבה לבדיקה הבאה עלולה להיעלם מתחת לרדאר. באמצעות המידע הקיים במערכת הבריאות ניתן לזהות נשים שאינן מתמידות ולייצר עבורן פנייה אישית ומותאמת".