מהכאב הגדול נולדה שליחות: כך ממשיכה שירי וינברגר ב. מרחובות להפיץ את האור של בתה האהובה מורל בת ה־8. מורל נהגה לומר: "אני כמו הסלע החזק שלא נשבר מהגלים. יש לנו את הפריווילגיה לבחור עכשיו טוב ויהיה טוב יותר".

יש אנשים שהחיים מציבים בפניהם כאב שקשה להכיל. יש מי שנשברים ממנו ויש מי שבוחרים להפוך אותו לשליחות. שירי, ילידת רחובות, בחרה בדרך השנייה. בתה של שירי, מורל טל־אור ז"ל, ילידת רחובות, נפטרה ממחלה נדירה בגיל שמונה שנים, חודשיים וחמישה ימים, לאחר מאבק של שנה ושמונה חודשים. שירי החליטה שמה שהאיר את חייה של מורל לא יכבה, משום שאהבת אמת היא אהבה נצחית. מתוך האובדן נולדה התוכנית: "קשת של מורל", תוכנית חינוכית מיוחדת במינה, שנועדה להפיץ ולהטמיע בילדים את ערכיה של מורל: אמונה עצמית, חוסן, נתינה, הודיה, אהבת אדם ובחירה בטוב גם ברגעים המאתגרים ביותר.

היום זה כמעט שלוש שנים לפטירתה של מורל ושירי ממשיכה להפוך את דרכה של מורל לעשייה חינוכית הנוגעת בילדים, בהורים ובאנשי חינוך ברחבי הארץ. במסגרת התוכנית, שירי ובן זוגה תורמים לבתי ספר מגוון פריטים, אחד מהם הוא "ספסל החברות והמורל", המהווה סמל לשייכות, לחברות ולהעצמה אישית. בנוסף הפיקה שירי את הסרטון "קשת של מורל", הזמין לצפייה ביוטיוב, בו מופצים מסריה של מורל בדרך חווייתית הנוגעת בילדים ובמבוגרים כאחד.

בבית הספר בראשית ברחובות, נערך מפגש שבו הוצג הסרטון, נתרם ספסל החברות והמורל וחולקו לתלמידים מדבקות הנושאות מסר פשוט אך עוצמתי – לעצור לרגע, לנשום ולהאמין בעצמם. והיד עוד נטויה. דרך חייה של מורל היוותה את ההשראה לתוכנית. כשמה כן היא, מורל גילמה כוח פנימי ויכולת להתמודד גם מול מצבים מורכבים (פירוש המילה מורל). מורל ילדה פקחית, מלאת אופטימיות ואהבת אדם. מורל קיבלה כל אדם בחיוך, האמינה בטוב שבבני האדם ותמיד חיפשה כיצד לעודד, לחזק ולהעניק תקווה. גם כשהיא עצמה התמודדה עם מחלה קשה, היא המשיכה לראות קודם כל את האדם שמולה. אהבתה לא נעצרה בבני אדם בלבד. מורל אהבה בכל ליבה בעלי חיים, האמינה שכל יצור חי ראוי לאהבה ולחמלה, ואף אימצה כלב (אוסקר) שננטש כדי להעניק לו בית חם ואוהב. עבורה, אהבה לא הייתה רק רגש, אלא דרך חיים. "יש תוכניות המלמדות ידע. יש תוכניות המקנות מיומנויות. ויש תוכניות המבקשות לגעת במקום עמוק יותר, במקום שבו נבנים הערכים, האמונה והדרך שבה ילד פוגש את חייו" אמרה שירי.

הרעיון עומד בבסיס התוכנית ומלווה כל מפגש, כל פעילות וכל מסר שמעבירה שירי. במסגרת ההרצאות והמפגשים מוענקים לילדים כלים להתמודדות עם חרמות, קשיים רגשיים, חוסר ביטחון עצמי ואתגרי החיים. לצד כלים מעשיים, תוכנית "קשת של מורל" מזמינה אתכם לבחור בטוב, לראות את האחר, להאמין בעצמכם ולהבין שגם ברגעים הקשים ביותר קיימת הפריווילגיה לבחור כיצד להגיב. המסרים המרכזיים שמלווים את התוכנית הם: הדואג לשנה – זורע חיטים. הדואג לשנים – נוטע עצים. הדואג לדורות – מחנך נפשות.

גם בתקופת מחלתה הקשה המשיכה מורל לבחור באופטימיות. כששערה נשר בעקבות הטיפולים אמרה בחיוך: "עכשיו אני לא צריכה לדאוג לתסרוקות". בבית החולים שניידר חילקה מורל לילדים את המתנות שהיא עצמה קיבלה. מורל ואמה שירי יצרו יוזמה בשם: "תכשיטי האור של מורל טל-אור", בו לקחו חלק באהבה ילדים נוספים מהמחלקה, הכנסותיו כאמור הוקדשו לרכישת משחקים שנתרמו לילדי המחלקה. מבחינתן, גם בתוך הכאב תמיד היה מקום לעשייה ולנתינה.

באחד הימים פגשה מורל בבית החולים ילדה שהתמודדה עם אנורקסיה. ברגישות אמרה לה: "יש לך את הפריווילגיה לבחור." משפט ששיקף את אמונתה בכוח הבחירה, בתקווה וביכולתו של כל אדם למצוא את הכוחות שבתוכו. שירי סיפרה "מורל נהגה לומר לנו שוב ושוב '"מה שחשוב בחיים זה לא כסף ולא דברים אחרים. מה שחשוב הוא להיות בריאים, להיות עם אנשים שאוהבים אותנו ואנשים שאנחנו אוהבים'".

גם לאחר לכתה הכואב ממשיכים דבריה של מורל להעניק השראה וכך אמרה מורל: "תאמינו בעצמכם. שום דבר לא דרמה. אני כמו הסלע החזק שלא נשבר מהגלים. יש לנו את הפריווילגיה לבחור. עכשיו טוב ויהיה טוב יותר". בסרטון המלווה את התוכנית שומעים את מורל אומרת: "תאמינו בעצמכם. גם אם מזלזלים בכם, תאמינו בעצמכם".

"קשת של מורל" אינה רק תוכנית חינוכית. זוהי דרך חיים המבקשת לטפח דור של ילדים המאמינים בעצמם, בוחרים בטוב, מגלים חמלה כלפי האחר ומבינים שהחוזק האמיתי מתחיל בדרך שבה אנו בוחרים לחיות. כך, מתוך כאב אישי עמוק, ממשיכה שירי להפיץ את האור של בתה האהובה מורלי. האור הזה ממשיך לעבור מילד לילד, מלב אל לב ומבית ספר לבית ספר. באמצעות "קשת של מורל" ממשיכים מסריה של מורל לגעת, לחזק ולהאיר את דרכם של רבים. בדרך זו, גם היום, מורל ממשיכה להפיץ את האור שלה בעולם.