מתן דיל: ״רחמים, אני קורא לך לחזק את העסקים המקומיים בעיר״. בעירייה מגיבים: "דיל לא קרא כנראה את כל פסק הדין, שדחה למעשה את רוב טענות העותרים".
בינואר השנה, פנה חבר מועצת העיר עו״ד מתן דיל לראש העיריה רחמים מלול, וביקש לעצור לאלתר את החיובים המוגדלים בארנונה על חניות מקורות ברחבי העיר.
במכתבו הוסיף דיל שמדובר בפגיעה קשה ומוגזמת בעסקים המקומיים ואין ספק שהעלאה זו תוביל ל״בריחה״ של עסקים טובים מרחובות ומניעת כניסת עסקים נוספים.
אתמול (שני) בית המשפט המחוזי קבע בפסק דין מנומק כי נפל פגם באופן הפעלת שיקול הדעת המנהלי של העירייה ומן הראוי שהעיריה תשוב ותדרש לשאלת הסיווג של שטחי החניות והמעברים. עוד הוסיף בית המשפט כי מאחר ומדובר בשינוי רוחבי שמעלה את שיעור הארנונה ביחס לשטח החניות באופן משמעותי ביותר, והשינוי איננו נובע משינוי עובדתי או ממידע שהוסתר על ידי הנישומים, מן הראוי להביא בחשבון אף את אינטרס ההסתמכות.
מתן דיל חבר מועצת העיר: ״רחמים, הבטחות חייבים לקיים. זה לא פוסח על ראשי ערים. ההפך הוא הנכון ואף במשנה תוקף. קראתי לך לקיים את התחייבותך לעצור את החיובים המוגדלים בארנונה ולקבל את הכרעת בית המשפט העליון בעניין זה ולהחזיר את החיוב של החניות המקורות לתעריף הקודם. הזהרתי והצעתי לך לחסוך הוצאה כספית נוספת על חשבון התושבים של ייעוץ וייצוג משפטי והפסד וודאי בבית משפט ולעצור כאן. לדאבוני לא עצרת והנה, כפי שצפיתי, בית המשפט הכריע שעירית רחובות צריכה לחשב מסלול מחדש ואף חייב אותה בהוצאות העותרים ושכר טרחת עורכי דינם. רחמים אני שב ואומר, אתה כורת את הענף עליו אתה יושב. גם אני בעד הגדלת הכנסות עירוניות אך לא בדרך הזו. הדרך שאתה מוביל פוגעת באופן קשה בעסקים המקומיים הקטנים והבינוניים וכפועל יוצא מכך העיר זוכה לפחות הכנסות מארנונה מניבה. בית המשפט אפשר לך 90 יום לתקן את ההחלטה האומללה והמיותרת ולחזק את העסקים המקומיים. אני קורא לך לעשות זאת״.
מהעירייה נמסר: "חבר המועצה מתן דיל לא קרא כנראה את כל פסק הדין, שדחה למעשה את רוב טענות העותרים.
1. החניות בהן פסק-הדין עוסק משמשות רק קבוצת אנשים מוגדרת ואינן פתוחות לציבור הרחב, ולכן הן לא מגשימות מטרות חברתיות-ציבוריות המצדיקות הטלת חיוב בתעריף מופחת כמו זה החל על חניונים בתשלום שמעודדים יצירת מקומות חניה לכלל הציבור ולא רק לפלח מסוים בו.
2. בפסק-דינו, בית המשפט קבע, כי החלטת העירייה לסווג חניות שאינן בתשלום עפ"י סיווג הנכס שאותו החניות משרתות, תעמוד בתוקף עד לקבלת החלטה אחרת על ידי העירייה, תוך שבית המשפט דוחה את רוב-רובן המכריע של הטענות, בהן:- נדחתה טענת האפליה בין נישומי העיר; נדחתה הטענה לאי-סבירות החיוב בהשוואה לרשויות מקומיות אחרות; נדחתה הטענה לאי-סבירות החיוב בשל הפער בין חיוב חניה שאינה בתשלום לבין חניה בתשלום; נדחתה הטענה כי החיוב הנו בלתי סביר באופן קיצוני; נדחתה הטענה כי החלטת העירייה טעונה אישור שרים או אישור מועצת עיר; נדחתה הטענה כי נפגעה זכות הטיעון; נדחתה הטענה כי מנהל הארנונה אינו מוסמך לשנות סיווג, בין ביחס לנכס מסוים ובין ביחס לכלל הנכסים בעיר; נדחתה הטענה להעדר פירוט או הנמקה של ההחלטה.
3. בית המשפט הוסיף וקבע כי במהלך 90 הימים שממועד מתן פסה"ד, העירייה תשוב להידרש לשאלת החיוב בארנונה של החניות בשני נושאים, האחד בקשר עם פער בין חיוב חניה מקורה לחניה לא מקורה והשני בקשר עם חיוב המעברים שבין החניות. כן נדרשה העירייה לבחון את עיתוי השינוי, כלומר:- האם נכון שהשינוי ייעשה מיוני 2019, באמצע שנת המס, או שהיה נכון להחילו מתחילת שנת המס שלאחריה. 4. העירייה כמובן תבחן את החלטתה עפ"י הנחיות בית המשפט ותמסור החלטה במועד שנקבע לכך".
